סוף הקורונה ותחילת הלחימה

אמנם הקורונה לא לגמרי נעלמה מהעולם אבל אנו יכולים לראות את האור בקצה המנהרה, הופחתו ההגבלות וחזרנו לשגרה די רגילה עד שהתחלנו לשמוע אזעקות ומצאנו את עצמנו סגורים בבתים כפי שהיינו בתקופת הסגרים. שני האירועים בנפרד ובמיוחד כאשר התרחשו אחד אחרי השני - הקורונה ואחריה תחילת הלחימה, הביאו לקשיים כלכליים רציניים. - עדי רוזנשטיין י'4

הקורונה אמנם הגיעה לסוג של סוף אבל היא השאירה אחריה נזקים כבדים, לא רק מההיבט הבריאותי אלא גם מההיבט הכלכלי. בעקבות התפשטות המגיפה נאלצו ברחבי העולם ליזום סגרים, להקפיד על ריחוק חברתי, לסגור מקומות עבודה ועסקים ולקבוע הגבלות, כל זאת על מנת לרסן את התפשטות המגיפה. סגירת העסקים וההגבלות הביאו לירידה משמעותית ומהירה בפעילות התעשיות השונות והצריכה בבת אחת. הירידה הזאת השפיעה על הכלכלה ובפרט על הבנקים והתעסוקה. על מנת לשמור על המגיפה שלא תתפשט, מדינות רבות החליטו לסגור את גבולותיהן ולהפסיק את פעילות שדות התעופה בהן, צעד שהוביל להשלכות קשות על כלכלות ברחבי העולם.

ישראל ספגה פגיעה כלכלית קשה בעקבות מגיפת הקורונה, התוצר בישראל ירד ב- 2.4% בנוסף, בחודשים אפריל עד נובמבר של שנת 2020 הייתה ירידה ממוצעת של כ-520 משרות שכיר בהשוואה לשנת 2019. זאת בנוסף לפגיעה הכלכלית הקשה של העצמאים בארץ- כ-26% מהעצמאים בישראל סגרו את העסקים שלהם וכ- 57% מהעצמאים ספגו ירידה בהכנסותיהם מאז תחילת משבר הקורונה.

ואחרי ששמענו על הנזק הכלכלי שהותירה אחריה המגפה בואו נשמע על הנזק הכלכלי הנוסף שלו גרמה הלחימה. לפי הערכת התאחדות התעשיינים, העימות עם חמאס גובה מהמשק הישראלי 180 מיליון שקל ביום, זאת בשל פגיעה בפעילות העסקים. לפי הנחיות פיקוד העורף במפעלי התעשייה והחקלאות במחוזות דרום ומרכז לא התקיימה עבודה במלואה במשך שלושה ימים, ב-11 עד ל-13 במאי, כך שבסך הכל בשלושת הימים הללו נגרם נזק כלכלי של 540 מיליון שקל. מניתוח אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר לעסקים בעקבות מבצע "שומר החומות" נאמד בכ- 1.2 מיליארד שקלים. אומדן זה מבוסס על נתוני התאחדות התעשיינים ועלות יום עבודה, מהם עולה כי כ-35% מהעובדים באזור הדרום וכ-10% מהעובדים באזור המרכז נעדרו מעבודתם בגלל איום הטילים. אי הגעת העובדים לעבודה הוביל לירידה משמעותית בתפוקות של החברות התעשייתיות, לירידה במכירות ולפגיעה ישירה בהכנסות. בנוסף לכך, ספגו החברות נזקים עקיפים אשר לא נכנסו לאומדן ויצרו נזקים כספיים משמעותיים, בעקבות הלחימה נגרמו פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקאות, אי עמידה בלוחות זמנים ועוד. בנוסף במהלך המבצע נפגעו באופן ישיר כ-50 חברות תעשייתיות מטילים בפגיעה ישירה ורסיסים, הפגיעה ברכוש נאמדת במיליוני שקלים.

חוץ מהנזק הכלכלי ישנו נזק נוסף, בתקופת הקורונה אנשים רבים חלו ואף מתו בגלל המגיפה ומיד לאחר מכן החלה הלחימה שבעקבותה אנשים נפגעו מרסיסים ומטילים והיו גם שמתו בשל הפגיעה. שני המאורעות אחד אחרי השני הביאו לאובדן גדול וייאוש רב שהעובדה שעדיין אין ממשלה ברורה למדינת ישראל לא ממש עזרה להתגבר עליהם. פוליטיקאים רבים דאגו לפלג בין המגזרים החיים במדינת ישראל דבר שהלהיט עוד יותר את האלימות ששררה בערים המעורבות בזמן הלחימה, אלימות זו הביאה לנזק רב לרכוש ולעסקים ולתחושה של חוסר ביטחון, לא רק כלכלי אלא גם חוסר ביטחון לחיים של אנשים.

לסיכום השנה הזאת הייתה קשה מאוד מבחינה כלכלית למדינת ישראל. תקופת הקורונה שהביאה עמה הגבלות ואיסורים שבעקבותיהם נסגרו עסקים והתבטלו טיסות ואחריה תקופת הלחימה שהחזירה אותנו שוב להיות סגורים ומבודדים בבתים וגבתה מישראל מחיר כבד. עכשיו כל שנותר לקוות זה שהדיבורים על הקמת ממשלה חדשה יתממשו בקרוב ושתקום ממשלה אחרי יותר מידי זמן שלא הייתה ממשלה בישראל.