לאורך השנים מציינים את ל"ג בעומר בקיום מדורות גדולות ובסיפור המפורסם על מרד בר כוכבא אבל למעשה ישנם מנהגים רבים שנוהגים לעשות מידי שנה בל"ג בעומר.- אורי ימין י"ב 3
מה זה ל"ג בעומר?
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) למניין ספירת העומר. ימי ספירת העומר הם חמישים הימים שנספרים מהיום השני של פסח ועד לחג השבועות, שאז מביאים את ביכורי האדמה. ימי ספירת העומר מהווים גשר בין חג הפסח לחג השבועות. בתנ"ך ובגמרא ל"ג בעומר כלל אינו מוזכר. למעשה, האזכור הראשון לל"ג בעומר הוא מתקופת הראשונים.
על פי המסורת ביום זה התרחשו מספר אירועים משמעותיים ולכן חוגגים אותו עד היום.
בעיצומם של ימי ספירת העומר בהם נוהגים מנהגי אבלות שונים, מופיע ל"ג בעומר – יום שמח וחגיגי. את ל"ג בעומר (אשר חל בתאריך י"ח באייר) מציינים בין היתר בהדלקת מדורות, במשחקי חץ וקשת ובעליה לקברו של רבי שמעון בר יוחאי שבהר מירון. בערים רבות בארץ ובעולם עורכים "תהלוכות אחדות", אירועים בהם ילדים מכל החוגים צועדים יחדיו ומאזינים לסיפורים מן התורה.
שני אירועים משמעותיים אירעו בל"ג בעומר:
1) מגיפה קטלנית התרחשה בין תלמידי רבי עקיבא וקטלה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד הדדי בין התלמידים. המגיפה פרצה בימים שאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר. כאשר בל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות היה זה אירוע שמח.
2) ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי, צדיק מתקופת התנאים שחיבר את ספר הזוהר, ספר קבלי המשמש כיסוד לחלק המיסטי של התורה. ביום פטירתו רבי שמעון גילה לתלמידיו סודות תורה מיסטיים רבים וציווה את תלמידיו לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.
מנהגי החג:
· בל"ג בעומר לא חלים דיני האבלות הנהוגים בימי ספירת העומר (איסור להסתפר, להתחתן...).
· לא קוראים את קטעי ה"תחנון" שבתפילה.
· עורכים מדורות- את המדורות מדליקים כזכר לאור שגילה רבי שמעון במשך חייו, ובמיוחד ביום פטירתו – ל"ג בעומר.
· נהוג לצאת לשטחים פתוחים ולשחק בחץ ובקשת. זאת לזכר העובדה שבמשך חייו של רבי שמעון לא נראתה הקשת בענן (הקשת מהווה סימן לחטאים).
· רבים נוהגים לעלות לקברו של רבי שמעון במירון, שם עורכים הדלקה מרכזית של מדורה וחוגגים במשך כל הלילה.
· אכילת ביצים צבועות – אכילת ביצים היא מנהג של אבלים. צביעת הביצים מלמדת על שבירת האבל, שהרי ל"ג בעומר שובר את האבל של ספירת העומר.
מדוע נוהגים להדליק מדורות - מספר הסברים מקובלים:
* לזכר המדורות שהדליקו המורדים על ראשי ההרים להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. מדורות על ראשי ההרים היו אמצעי תקשורת להעברת ידיעות ובשורות (תפקיד שממלאים בימינו SMS, טלפונים ומיילים).
* לזכר המדורות שהדליקו על ראשי ההרים כדי לבשר על תחילת החודש (לא היו לוחות שנה כמו בימינו, ואת חגי ישראל צריך לחוג במועדים קבועים, לכן הייתה חשיבות רבה לידיעה מתי חל ראש חודש).
* הרומאים גזרו שלא להשיא את המשואות האלה אך למרות האיסור, נהגו היהודים להדליק אותן ולבשר על ראשי החדשים.
* ביטחון – ישיבה לאור המדורה מלמדת על היעדר צורך להתחבא. בשעה שמתחבאים מאויב יושבים בחושך כדי שהאויב לא יגלה. אור המדורה מעיד על ביטחון של היושבים סביבה.
האור הוא ניגודו של חושך, התכנסות של אנשים מסביב לאש מסמלת אחווה בין האנשים.