לירות פסולת גרעינית לחלל, כן או לא?

כולנו שמענו מתישהו על היתוך גרעיני, בין אם בחדשות, בסרטים או מהתעניינות בתחום. היתוך גרעיני הוא דרך נפלאה לייצר אנרגיה: כיום, 9% מכל החשמל בעולם מופק מהיתוך גרעיני, אך כמו כל תעשייה, זו לא טלית שכולה תכלת. כתוצאה מההיתוך הגרעיני אנו נשארים עם פסולת גרעינית, חומר מסוכן שיכול לזהם את הסביבה ואף להרוג בני אדם שנחשפים אליו. בשל כך, מדענים מחפשים כבר זמן רב פתרון אפקטיבי להפטרות מפסולת גרעינית, ולהחליף את השיטה המקובלת כיום שהיא לקבור את הפסולת באדמה בתוך "בונקרים" שבנויים מקירות בטון עבים.

אז, לפני שנתחיל לדבר על איך להפטר מפסולת גרעינית, מה בעצם נחשב כפסולת גרעינית?

פסולת גרעינית מקוטלגת לקטגוריות שונות, אך ישנן שלוש רמות "עיקריות". 90% מהפסולת הגרעינית היא פסולת ברמה נמוכה, הכוללת כלים, כפפות או אשפה ממתקן גרעיני שעלול להיות מזוהם ברדיואקטיביות קצרת מועד חלשה. חומרים כאלו בדרך כלל בטוחים לזריקה לאשפה, ולא יזיקו לאף אחד. 7% מהפסולת הגרעינית היא פסולת ברמה בינונית, בעיקר חומרים שהיו קרובים יותר לליבת הכור הגרעיני מספיק זמן כדי להפוך לפסולת רדיואקטיבית מסוכנת (לטבע פחות יזיקו, אך יכולות לגרום למחלות כגון סרטן אם אדם שוהה לידם לזמן ממושך). עם טיפול נכון, ניתן לקבור את החומר הרדיוקאטיבי או להמיס אותו ולערבב בזכוכית או בטון, ולאחסן אותו עמוק מתחת לאדמה. 3% הנותרים הם פסולת גרעינית ברמה גבוהה, שהיא דלק מושקע מרוכז מאוד שהוצא מליבת הכור הגרעיני. הוא מורכב ממגוון אלמנטים מסוכנים ורדיואקטיביים מאוד, הוא חם להפליא ולא קל לטפל בו כלל.

אולי עלה בראשכם רעיון שיכול להשמע נהדר - למה שלא נפסק את הפסולת הגרעינית העודפת לחלל? לצערנו, זהו פתרון שיכול להוביל להשלכות קשות. הבעיה הראשונה עם ירי פסולת גרעינית לחלל היא שזה יקר - למרות שטיסות לחלל הופכות לזולות יותר, הן עדיין יקרות מאוד. רק כדי להכניס משהו למסלול נמוך על כדור הארץ עולה כ-4,000 דולר לקילוגרם (לפי “spaceX”). שיגור פסולת גרעינית במשקל של כור גרעיני אחד יעלה במינימום 100 מיליון דולר בשנה. כדי לטפל ב 440 תחנות הכוח הגרעיניות בעולם (שפעילות כיום), הדבר יעלה באזור ה44 מיליארד דולר בשנה כדי לשגר לחלל, וזה עוד לפני הוספת עלויות אריזה, הובלה ואבטחה. כל התהליך הזה יעלה משמעותית את עלות החשמל המיוצר על ידי תחנות כוח גרעיניות, מה שיהפוך אותו למקור אנרגיה בלתי שמיש לאנשים רבים.

הבעיה השנייה עם ירי פסולת גרעינית לחלל היא שאין לנו מספיק רקטות כדי לטפל בה. בשנת 2021, נערכו 135 שיגורים לחלל, ואם היינו חוזרים בזמן וממלאים כל אחת מהן בפסולת גרעינית, הכמות הכוללת שאפשר היה להעלות למסלול נמוך של כדור הארץ היא קצת פחות מ800 טון. כדי לטפל רק בפסולת הגרעינית של היום, נצטרך לפחות פי 14 יותר רקטות, וזה עוד בלי להתחשב מכל הפסולת שכבר קבורה באדמה.

הבעיה השלישית עם ירי פסולת גרעינית לחלל היא שהחלל "קשה". הטלת החלל מסביב לכדור הארץ תהיה כרוכה באלפי חביות של פסולת גרעינית שיסתובבו במסלול סביב לכדור הארץ. יהיה סיוט לנהל את זבל החלל שיווצר מכך, וקשה עוד יותר להמנע מהתנגשות שלהם בלוויינים. גרוע מכך, בגובה הזה, עדיין יש מעט אטמוספירה שגורמת למעט חיכוך עם האוויר, כך שאולי פסולת גרעינית תרד מהחלל תוך שנים ספורות. זו תהיה בעיה עצומה, שכדאי מאוד להתחמק ממנה בכל מחיר.

לסיכום, ירי פסולת גרעינית לחלל אולי נשמע כמו פתרון קל ומהיר, אבל זה רעיון נורא (ממש נורא). זה יקר, אין לנו מספיק רקטות לטפל בזה, וגם אחרי שזה יגיע לחלל, יהיה סיוט לנהל את זה. במקום זאת, אנחנו צריכים למצוא דרכים שישמרו גם עלינו וגם על הטבע במחיר סביר יותר, אבל גם שיהיה ניתן לאחסן את הפסולת הגרעינית בצורה בטוחה ומאובטחת במשך עשרות אלפי שנים.