לכולנו יש תקופות בהן קשה לנו להירדם, אם זה בעקבות לחץ, התרגשות, או כל סיבה אחרת. בכתבה זו אספר כיצד מצאתי את הפתרון שלי לבעיית ההירדמות, ואולי אצליח להרוויח לכם עוד כמה שעות שינה.
מאז שאני זוכרת את עצמי, היו תקופות בהן התקשיתי לישון. אמא שלי מספרת שגם כשהייתי תינוקת דאגתי להשאיר אותה ערה בלילה לעתים קרובות. היו מגוון סיבות לקשיי ההירדמות שלי במשך השנים, לחץ, חוסר נוחות, עודף אנרגייה ועוד ועוד ועוד. אך הדבר שהשאיר אותי ערה ברוב הפעמים היה הפחד שלא אצליח לישון. כך הצלחתי, פעם אחר פעם, כל לילה במשך תקופה ארוכה מדי, להסתבך בתוך פרדוקס. נחמד, נכון? לא כל כך. הפחד שלא אצליח להירדם בלילה נבע מהלחץ מהלימודים ומהפחד שלא אצליח להישאר עירנית בבית הספר ולבצע את המשימות שהוטלו עליי ביעילות. בשנים האחרונות מצאתי שבדרך כלל הפחד הזה מתעורר בתחילת שנת הלימודים, ועד שאני נפטרת ממנו ומצליחה לישון מספר שעות שמאפשרות לי לתפקד במהלך היום, לוקחים לפחות שלושה שבועות.
חוסר היכולת לישון, גם כשהעפעפיים מרגישות כבדות מנשוא, גורם לתסכול רב וללחץ. ככל שעבר הזמן ואני נותרתי ערה, הלחץ מחוסר היכולת שלי להירדם גבר. הייתה תקופה בה הלחץ הנפשי שחשתי בעת שניסיתי להירדם היה גדול עד כדי כך שהוא הפך לכאב פיזי, וממש יכולתי להרגיש את הזרוע שלי כואבת. מה לא ניסיתי, לשתות חליטת צמחים לפני השינה, לעלות למיטה מוקדם, לעלות למיטה מאוחר, לעייף את עצמי באימון בערב, לשמוע שירים מרגיעים, אבל כלום לא עזר, הפרדוקס הזה יכול היה להסתיים רק בדרך אחת, שכחה. רק כשהייתי שוכחת מהפחד הצלחתי לישון, ובגלל זה לקח זמן כה רב עד שהצלחתי, מבלי להבין אפילו למה, לצאת מהפרדוקס ולהירדם.
כפי שציפיתי, גם בתחילת שנת הלימודים הזאת התחילו הלילות הלבנים. הפעם לא חיכיתי עד שאשכח מהפחד שלא אצליח להירדם, הפעם חיפשתי פתרון אחר, פתרון שירגיע את החרדה שלי ויאפשר לי לישון יותר מארבע שעות בלילה. אז כיאה לאדם הנואש שהייתי, פניתי לגוגל והוא מצא לי פתרון, מדיטציה. רוב מי שקרא את זה עכשיו כנראה מעולם לא ניסה לעשות מדיטציה ובכל זאת אמר באינסטקטיביות גמורה: "אוךך נו באמת". גם אני הייתי מגיבה ככה עד לא מזמן, כשחשבתי שלעשות מדיטציה אומר לשבת במשך שעה בישיבת לוטוס ולעשות תנועות מוזרות עם הידיים. אחרי שסיימתי להגיד "אוךך נו באמת", נתתי להצעה של גוגל הזדמנות ועשיתי מדיטציה. הופתעתי לגלות שלא צריך להתכונן למדיטציה. לא צריך לפרוס שטיח עגול וגדול, להדליק כמה נרות ריחניים, לשרוף מרווה ולהתלבש בבגדים רחבים מדי שנראים קצת כמו שמיכה. סתם, לא באמת הופתעתי מכל אלה, אבל כן הופתעתי שכל מה שצריך לעשות זה לעצום את העיניים, להקשיב ולנשום.
במשך עשר דקות עצמתי את העיניים והקשבתי לקול הנעים של מדריכת המדיטציה, כשברקע הושמעו הצלילים הכי מרדימים ששמעתי בחיי. המדריכה הורתה מתי לנשום ומתי לנשוף, היא הורתה לנסות ולהרגיש כיצד כוח הכבידה מושך אותי למטה, היא הורתה להרגיש את פעימות הלב ולהתרכז בנשימות. אני יודעת שאם הייתי במצב נואש קצת פחות לא היה שום סיכוי שהייתי מתייחסת למדיטציה הזאת ברצינות ונותנת למדריכה עם קול מרגיע באופן מחשיד להגיד לי מה לעשות. אבל הפעם הייתי נואשת מספיק.
עם כל נשימה עמוקה שלקחתי הרגשתי איך אני נינוחה יותר, ורק בדיעבד שמתי לב שגם המחשבות שרצו לי בראש ללא הפסקה חדלו מלהיות. המוזיקה המרגיעה השמיעה צלילים איטיים וארוכים שהותירו את המוח שלי ריק מדאגות והחליפו את התמונות שרצו בו באופן קבוע במסך שחור גדול.
המדיטציה עבדה. אחריה נרדמתי יחסית מהר ומאז עשיתי את אותה המדיטציה כל לילה לפני שהלכתי לישון במשך שבועיים או יותר עד שלא הזדקקתי לה עוד. היא עבדה כל כך טוב שלא פעם הרגשתי תוך כדי המדיטציה שאני עומדת להירדם.
אז אם אתם מתקשים להירדם, ונדמה לכם לפעמים שהלילות הלבנים רודפים אתכם, תבקשו מגוגל איזו מדיטציה טובה ותודו לי אחר כך. לילה טוב.
Comments