את התסריט של מערכת הבחירות הרביעית במספרה שידעה המדינה בשנתיים אחרונות כנראה שגם התסריטאי הטוב ביותר לא היה מצליח לכתוב. -רונה כרמי
חיבורים קואליציוניים שמשתרעים מרע"ם, הליכוד והמפלגות החרדיות ועד קואליציה של בנט עם הרשימה המשותפת ומרצ. לפי סקרים שנערכו, רוב הציבור תומך בהרכבת ממשלה עם המפלגות הערביות על פני בחירות חמישיות. אז נשאלת השאלה איך בין רגע המפלגות שהיו נחשבות לתומכות טרור הפכו ללגיטימיות בעיני הציבור? רונה כרמי על התהליך המואץ של הלגיטימציה למפלגות הערביות ועל האיש שאחראי על כך במידת מה, בנימין נתניהו.
אם נחזור אחורה רגע בזמן לבחירות מספר שלוש, בני גנץ ראש מפלגת כחול לבן, היה קרוב מתמיד להרכבת קואליציה. בני גנץ אפילו הצליח להגיע להסכמה עם ליברמן שהיה ידוע בהתנגדותו לישיבה עם המפלגות הערביות. הם הגיעו להסכמה על תמיכה של המפלגות הערביות מבחוץ. גנץ אומנם הגיע להסכמות עם גורמים מחוץ למפלגתו, אך את ממשלתו בסופו של דבר הפילו אנשים מבית, חברי כנסת מכחול לבן שהתנגדו לתמיכתם של המפלגות הערביות. שני חברי הכנסת שהיו אחראים לכך, פחדו מאיבוד תמיכה במחוזות הימין והתווספה לכך העובדה שהמפלגות הערביות היו נחשבות ללא לגיטימיות בעיני הציבור, לאחר קמפיין ממושך של הליכוד נגד ישיבה איתם שנועד למנוע מבני גנץ להצליח להקים ממשלה.
בליכוד לקראת בחירות מספר ארבע הבינו כי אין בידיהם ממשלה לפי תמונות הסקרים בלי המפלגות הערביות. רצה הגורל, והמפלגה שניהלה קמפיין שלם בבחירות מספר שלוש נגד המפלגות הערביות, בסופו של דבר ניהלה מגעים ומהלכים כדי להביא לשיתוף פעולה עתידי בין השתיים. אם תרצו, נקודת פתיחת מסע הלגיטימציה של המפלגות ערביות.
בנימין נתניהו, ניהל מגעים עם מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, ובתהליך איטי הפך את רע"ם למפלגה לגיטימית שמטרתה העיקרית היא לדאוג למגזר הערבי להבדיל ממה שנתפסה עד אז, כתומכת טרור. בעצם, ביבי נתניהו הביא את יו"ר רע"ם להתפצל מהרשימה המשותפת ולנסות להתמודד לבדם במערכת הבחירות. מהלך שנחל הצלחה, רע"ם הביאה בבחירות 4 מנדטים והפכה ללשון המאזניים בהרכבת הממשלה.
רע"ם בעצם תפסה את מקומם של המפלגות החרדיות כלשון המאזניים והיא זאת שעתידה להכריע מי תהיה הממשלה הבאה שתקום. בתהליך בלתי יאמן, המפלגות הערביות הוכשרו לישיבה בממשלה על ידי רבנים, חברי הכנסת חרדיים וחברי כנסת מהליכוד. בזמן שהמהלך של בנימין נתניהו הצליח, והמפלגות הערביות הפכו לגורם לגיטימי להרכבת ממשלה, בנימין נתניהו נתקל בבעיה חדשה מבית- בצלאל סמוטריץ׳ (יו"ר הציונות הדתית).
סמוטריץ נחרץ בדעתו לא לשבת עם המפלגות הערביות. סמוטריץ טוען, אולי בצדק, כי ישיבה של הימין עם מפלגה ערבית תכשיר ישיבה עם מפלגות ערביות עבור השמאל וכך הימין יאבד את השלטון לשמאל לשנים קדימה. הוא גם טוען כי המהלך יגדיל את הכוח של המפלגות הערביות בבחירות הבאות ל-20 מנדטים כיוון שהציבור הערבי יבין שיש לקול שלו השפעה ויצא להצביע.
בינתיים בנימין נתניהו מתחבט בשאלה האם להפעיל על סמוטריץ לחץ ציבורי ולחץ מהרבנים להסכים לממשלה בתמיכת רע"ם. הוא יודע כי במידה ויעשה זאת בעצם הדבר יכיר באופן רשמי את הנכונות שלו להקים ממשלה עם רע"ם. במקרה כזה, במידה ובנט ירצה להקים איתם ממשלה אז לא יוכל לטעון נגדו דבר.
אם כבר הזכרנו את הממשלה של בנט, אותו בנט שחתם כי לא ישב עם רע"ם, עכשיו מוכן להקים ממשלה בתמיכתם. הממשלה העתידית של בנט תשתרע ממרצ, הרשימה המשותפת/ רע"ם ועד תקווה חדשה של גדעון סער וימינה של נפתלי בנט ואיילת שקד.
האם לקואליציה העתידית הזאת נידונו שנים של ממשלה מתפקדת ושיתוף פעולה? לא בטוח, אבל יאיר לפיד ינסה להחזיקה עד להגיעו לרוטציה המיוחלת, מרצ שיושבת כבר 20 שנה במדבר האופוזיציה תרגיש את טעמה של ההשפעה, ולא בטוח תרצה לוותר על כך בכזו קלות, ובנימין נתניהו, יו"ר האופוזיציה, שאולי עשה את טעות חיו בהכשרתם של המפלגות הערביות, ישקיף מהצד ויהיה סגולתה של הממשלה לאריכות ימים.
