כביש אחד, בחירה אחת – איך מתחילים מחדש בבטיחות

מאת: יובל ושדי י"ב2

בני נוער וצעירים מעורבים בתאונות דרכים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. חוסר ניסיון, לחץ חברתי, שימוש בטלפון, עייפות ואלכוהול הופכים את הנסיעה שלהם למסוכנת במיוחד. הנתונים מדאיגים: כמעט שליש מההרוגים בתאונות דרכים הם נהגים צעירים, ורבים מהם גברים ורוכבי אופנוע. אבל לצד הסטטיסטיקה הקשה יש גם מסר של תקווה, תמיד אפשר להתחיל מחדש. בחירה לשים חגורה, לא להרים את הטלפון, לעצור חבר מלנהוג בעייפות או בשכרות, כל אלה החלטות קטנות שיכולות להציל חיים.

הכותרות שאנחנו לא רוצים לראות: "נער נהרג בדרך למסיבה", "צעיר התנגש באופנוע", "תלמיד תיכון נפצע קשה כשהלך לבית הספר". אלו לא סתם כותרות רחוקות, אלו סיפורים על בני גילנו, לעיתים אפילו על חברים או שכנים. בכל פעם שמתפרסמת ידיעה כזו, כולנו נזכרים בכמה הכביש מסוכן. איך אפשר לשנות את זה? איך אנחנו, בני הנוער, יכולים להתחיל מחדש וליצור מציאות אחרת?

מי הם הנהגים הצעירים?

 בישראל יש הגדרות ברורות:

• נהג צעיר: עד גיל 24.

• נהג חדש: מי שקיבל רישיון בשנתיים האחרונות.

• נהג חדש צעיר: שילוב של השניים, כלומר צעיר שגם חסר ניסיון.

• 
  

על פי נתוני הרלב"ד, מדי שנה מצטרפים כ־120 אלף נהגים חדשים לכבישים. בשנת 2022 בלבד היו בישראל מעל 746 אלף נהגים צעירים בגילי 17 עד 24. זו קבוצה עצומה, וכשקבוצה כל כך גדולה נכנסת לכבישים עם מעט ניסיון, הסיכון גדל משמעותית.

הנתונים קרים, אבל הם מספרים סיפור ברור:

• בין 2016 ל־2023 נהרגו בממוצע 44 נהגים צעירים בכל שנה.

• בשנת 2023, מתוך 362 הרוגי תאונות הדרכים בישראל, 102 היו נהגים צעירים, כמעט שליש.

• נהגים עד גיל 19 מעורבים בתאונות חמורות פי 1.6 יותר משאר הנהגים.

• נהגים עם ותק של שנה היו מעורבים בתאונות חמורות פי שניים בהשוואה לנהגים ותיקים יותר.

• 94% מהנהגים הצעירים שנהרגו הם גברים, פער עצום לעומת נשים.

• אחד מכל שני נהגים צעירים שנהרג היה מהחברה הערבית.

• רוכבי אופנועים וקטנועים צעירים מהווים רק 7% מהמורשים לנהוג, אך מעורבים ב־33% מהתאונות החמורות.

• יום שישי ושעות הלילה מתגלים כזמנים הקטלניים ביותר.

  
  

לצד המספרים, צריך לזכור שמאחורי כל נתון יש אדם, משפחה, חברים וחלומות שנקטעו.

גורמי הסיכון של צעירים:

• חוסר ניסיון: השנתיים הראשונות בכביש הן תמיד הקשות ביותר. גם אם עברנו מבחן תיאוריה וטסט, אין תחליף לשנים רבות של ניסיון. מחקרים מראים שככל שהוותק עולה, הסיכון לתאונה יורד.

• לחץ חברתי: לא נעים להודות, אבל אנחנו, בני הנוער, מושפעים מאוד מהחברה. כשיש נוסעים נוספים ברכב, בעיקר בני גילנו, נהגים צעירים נוטים "להוכיח את עצמם". לפעמים זה מתבטא בנהיגה מהירה, עקיפות מסוכנות או סתם השתוללות.

• היסח דעת: הטלפון מצלצל, מוזיקה מתנגנת, הודעה בוואטסאפ קופצת. לפעמים מספיק מבט של שנייה הצידה כדי לגרום לאסון.

• עייפות: חיילים שחוזרים הביתה בסופי שבוע, תלמידים אחרי בילוי לילי. עייפות היא אחד הגורמים המסוכנים ביותר. היא מחלישה ריכוז ועלולה לגרום לנהג להירדם אפילו לשבריר שנייה, מספיק כדי לאבד שליטה.

• אלכוהול וסמים: למרות החוק שמחייב 0% אלכוהול לנהגים צעירים, בכל שנה עשרות נהגים צעירים מעורבים בתאונות בשכרות. שילוב של חוסר ניסיון עם אלכוהול הוא מתכון קטלני.

  
  

מעבר לסטטיסטיקה הכללית, יש גם נתונים שמצביעים על פערים בין קבוצות באוכלוסייה:

• בחברה הערבית שיעור ההרוגים הצעירים גבוה פי 2.5 מחלקם במצבת הנהגים.

• שיעור ההרוגים בקרב גברים צעירים גבוה משמעותית מזה של נשים צעירות.

• יום שישי הוא היום הקטלני ביותר, בעיקר בשעות הלילה, כששבים מבילוי או מהצבא.

  
  

הנתונים האלו לא סתם מספרים, הם משקפים מציאות של תשתיות לא מספקות, תרבות נהיגה שונה ולעיתים גם חוסר אמון בממסד ובמשטרה.

תוכניות ופתרונות:

• חינוך והסברה: בבתי הספר מתקיימות תוכניות זהירות בדרכים, בחינות תיאוריה ייחודיות ופעילויות שממומנות על ידי משרד החינוך והרלב"ד. רק בשנה האחרונה נבחנו כ־91 אלף תלמידים בתוכנית זו.

• חקיקה ואכיפה: לנהגים צעירים חלים חוקים מחמירים יותר, חובת מלווה, הגבלת מספר נוסעים, ענישה מוגברת על עבירות תנועה. המשטרה מחלקת מדי שנה מאות אלפי דוחות, במיוחד על עבירות כמו מהירות מופרזת, אי ציות לרמזורים ואי מתן זכות קדימה.

• צה"ל והחיילים: בין 2019 ל־2023 נהרגו בתאונות דרכים 32 חיילים, חלקם במהלך שירותם וחלקם בחופשה. זה מראה שגם הצבא רואה צורך בפעילות ייחודית לחיילים צעירים.

• טכנולוגיה: יותר ויותר כלי רכב מצוידים במערכות בטיחות מתקדמות: התרעה על סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, זיהוי עייפות. אבל מערכות הן רק כלי, ההחלטה בסוף היא שלנו.

הפתרון מתחיל בנו, הצעירים:

• לזכור שחגורה היא לא "סתם".

• לא להרים טלפון בזמן נהיגה.

• לא לעלות לרכב עם נהג ששתה.

• לא לפחד לעצור חבר מלעשות טעות שעלולה להיות קטלנית.

  
  

אנחנו יכולים להיות החולייה שמפסיקה את שרשרת התאונות.

איך אפשר להתחיל מחדש? אפשר להתחיל מחדש בכך שנחליט שהפעם נשמור באמת על עצמנו ועל החברים שלנו. שהשנה הזו תהיה השנה שבה פחות חברים יאבדו את חייהם בגלל הודעה בוואטסאפ או נהיגה מהירה מדי. שניקח אחריות אישית וקבוצתית, ונראה שאפשר לשנות מציאות.

בדיוק כמו שאנחנו מתחילים מחדש בכל שנה בלימודים, ביחסים עם חברים או במטרות אישיות, כך גם אפשר להתחיל מחדש בכביש.

לבחור בחיים: הכביש הוא לא אויב, אבל הוא גם לא משחק. הוא יכול לקחת אותנו לבית הספר, לאימונים, למסיבות או לגבות חיים ברגע אחד.

הנתונים אולי מבהילים, אבל הם לא גזירת גורל. אם כל אחד מאיתנו יחליט לקחת אחריות, נוכל להפוך את הסטטיסטיקה ולהחזיר את החברים שלנו הביתה בשלום. הבחירה בידיים שלנו.

הכתבה מבוססת על נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועמותת "אור ירוק".