חגי תשרי - מסע להתחדשות, תקווה וצמיחה

 מאת: אוריה הללי זליכה, י"א 1

התחלה חדשה מלאת תקווה

 בספטמבר 2025, כשהסתיו מתחיל להציץ והאוויר מתמלא בניחוח של חגים, אנו עומדים על סף חגי תשרי, תקופה שמזמינה אותנו להתחדש, להתאחד ולהסתכל קדימה באופטימיות. השנה, הנושא "איך אפשר להתחיל מחדש?" מתאים במיוחד לרוח הזמן: אחרי 700 ימים של מלחמה מאתגרת, שבה ראינו חוסן מדהים של עם ישראל, ותחילת שנת הלימודים שמביאה תקווה חדשה למיליוני ילדים ומשפחות. חגי תשרי, שמתחילים בראש השנה ב-22–23 בספטמבר, הם לא רק מסורת דתית, אלא הזדמנות אמיתית לבנות עתיד טוב יותר, מלא בשמחה, צמיחה ותקווה. אחרי תקופה של קשיים, שבה אנשים גילו כוחות פנימיים שלא ידעו שיש בהם, החגים הללו מציעים מסגרת חיובית להתבוננות ולשינוי.

חגי תשרי, שמתחילים בראש השנה ומסתיימים בשמחת תורה, אינם רק רצף של מועדים דתיים. הם מפת דרכים רגשית ורוחנית. הם מציעים לנו מסגרת מובנית להתמודד עם אתגרים, להשתחרר מדאגות העבר ולבנות עתיד טוב יותר. הדואליות המובנית שלהם מחד, ימים של חשבון נפש עמוק, ומאידך, ימים של שמחה חסרת גבולות מאפשרת לנו לאמץ את מלוא קשת הרגשות, ולהבין שהתחדשות אמיתית מגיעה מתוך שילוב של השניים.

ראש השנה: פתיחה אופטימית עם מטרות חדשות

 ראש השנה הוא יום שמזמין אותנו להציב מטרות חדשות ולהתמלא בתקווה. במסורת היהודית זהו זמן של ברכות ותפילה לשנה שתתחדש עלינו לטובה, טבילת תפוח בדבש ומשפחות שמתאספות יחד סביב שולחן החג. אבל מעבר לכך, זהו רגע מושלם להתחלה מחדש, במיוחד אחרי תקופות קשות ומאתגרות שלאחר ה-7.10.

קחו לדוגמה את קהילות העוטף, שחוו קשיים גדולים, אך כיום בונות את עצמן מחדש עם תקווה. אנשים שחזרו לבתיהם או התחילו פרויקטים קהילתיים חדשים כמו גינות משותפות או קבוצות תמיכה – מראים לנו שמתוך אתגר וקושי גדול צומחות תקווה אדירה והתחלות חדשות. ב-5 בספטמבר 2025, כשציינו 700 ימים לפרוץ המלחמה, רבים דיברו על תקווה להחזרת החטופים ועל בנייה מחדש זו רוח אופטימית שמתאימה לראש השנה.

מנהג התשליך, שבו משליכים פירורי לחם למים, הוא מטאפורה עוצמתית. הוא מזכיר לנו שאפשר להשאיר מאחור את העבר, את הטעויות והדאגות, ולהתמקד במה שחשוב באמת. זהו מעשה סמלי, אך הוא יכול להוות ניצוץ אצל כל אחד מאיתנו. השלכת הפירורים מסמלת התנקות, וההליכה קדימה מן הנהר או הים היא צעד ראשון בדרך חדשה. זהו רגע אינטימי של הכרה: רגע שבו אנו בוחרים לשחרר את הנטל, ולבחור להתמקד בבנייה לא בהריסה.

יום כיפור: סליחה כמפתח לצמיחה אופטימית

 יום כיפור, שחל ב-1–2 באוקטובר 2025, הוא יום של התבוננות פנימית עמוקה, של חשבון נפש, בקשת סליחה, התנקות והשלמה, אך גם יום של תקווה גדולה לעתיד. הצום והתפילות מזמינים אותנו להתבונן פנימה, לבקש סליחה ולפתוח דף חדש. זו גישה אופטימית שמאמינה בשינוי. אחרי תקופה לא פשוטה, שבה ראינו מעשי גבורה והתאחדות, יום כיפור יכול להיות רגע של התפייסות קהילתית, שבו אנו מודים על החוסן ומסתכלים קדימה משלימים עם טעויות העבר ויוצאים לדרך חדשה.

הצום, והשעות הארוכות של תפילה והרהור, מזמנים אותנו לשאול שאלות קשות: איפה טעינו? במי פגענו? וחשוב מכל איך אנו מתקנים? ברוח התקופה, שבה רבים חוו אובדן וטראומה, יום כיפור הוא הזדמנות להתפייסות קהילתית.

בקהילות רבות אנשים משתפים סיפורים של עזרה הדדית בזמן המלחמה כמו מתנדבים שסייעו למשפחות מפונים מה שמחזק את התחושה שאנו חזקים יותר יחד, ושכוחנו נמצא באחדותנו.

יום כיפור מלמד אותנו שסליחה אינה חולשה, אלא כוח. לסלוח לעצמנו ולאחרים מאפשר לנו להשתחרר מנטל הכעס והטינה. זהו צעד אמיץ שמאפשר לנו לצמוח, להתבגר ולבנות קשרים חזקים ובריאים יותר עם סביבתנו. זהו יום של תקווה, כי הוא מבוסס על האמונה שבני אדם יכולים להשתנות לטובה.

סוכות: שמחה זמנית שמובילה להתחדשות מתמשכת

 סוכות, שחל מ-6 עד 13 באוקטובר 2025, הוא חג של שמחה. לאחר הימים המעמיקים של ראש השנה ויום כיפור, סוכות מציע הפוגה חיובית. המעבר מהבית הקבוע לסוכה הוא מבנה ארעי וזמני והוא מסר רב עוצמה. הוא מזכיר לנו שהחיים דינמיים ומשתנים, ששום דבר אינו מובן מאליו, ושתמיד אפשר לבנות מחדש.

בניית הסוכה עצמה היא פרויקט קהילתי ומשפחתי. היא מזמינה יצירתיות, עבודה משותפת ותחושת שייכות. הקישוטים, הארוחות המשפחתיות והאירוח בסוכה יוצרים אווירה של קרבה וחיבור. זוהי חוויה שמחזקת את התפיסה שבית הוא יותר מארבעה קירות – הוא המקום שבו הלב נמצא.

סוכות הוא גם חג של הטבע, של החיבור לאדמה. המנהג של נטילת ארבעת המינים הוא תזכורת לכך שאנו חלק ממחזוריות החיים, ושהצמיחה הפיזית והרוחנית שלובות זו בזו. ההליכה המשותפת, ההקשבה לצלילים ולריחות של הטבע, מחזקות את התחושה שגם בתוך האתגרים, החיים ממשיכים להתחדש ולפרוח.

שמחת תורה: אופטימיות ותקווה לעתיד

 שמחת תורה, שחל ב-14 באוקטובר 2025, הוא השיא החגיגי של תקופת החגים. אחרי סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, הקהילה כולה מתאחדת בריקודים, בשירה ובהקפות עם ספרי התורה. שמחת תורה הוא יותר מסיום של מחזור קריאה; הוא חגיגה של חיים, של ידע ושל אחדות.

לאחר תקופה כה ארוכה של מתח ואי-וודאות, שמחת תורה הוא רגע של פורקן ושחרור. הוא מזכיר לנו שאנו עם אחד, שחלקנו באותה מסורת, ושגם בזמנים הקשים ביותר יש לנו סיבות לחגוג. הריקודים המשותפים, השירה שמדהדת ברחובות ובבתי הכנסת, מחזקים את הקשרים הקהילתיים ומעניקים תחושה של תקווה ואופטימיות לעתיד.

זהו רגע להודות על ההישגים, על החוסן שגילינו ועל האחדות שהתגלתה. זהו גם רגע לחלום על העתיד, להתמלא בתקווה ובאמונה ששנה זו תהיה טובה יותר, ושבשנה זו נזכה לבשורה טובה שתחזיר את כל החטופים לביתם ותביא מזור ללבבות הפצועים.

סיכום: מתנה של תקווה ואופטימיות

 חגי תשרי הם מתנה. הם מציעים לנו הזדמנות יקרה מפז להתחיל מחדש, בגישה אופטימית ועם לב מלא תקווה. הם מלמדים אותנו את היסודות של צמיחה אישית וקהילתית: להציב מטרות, לסלוח, לשמוח ולהתאחד.

בשנה זו, יותר מתמיד, אנו מבינים את חשיבותם של חגים אלה. הם אינם רק טקסים עתיקים, אלא עוגנים שמחברים אותנו לעבר, ובו זמנית מכוונים אותנו לעתיד. הם מזכירים לנו שגם מתוך קושי וצער גדולים יכולה לצמוח תקווה אדירה.

מי ייתן ושנה זו תהיה שנה של שלום, של חזרה לשגרה ברוכה ושל התחדשות אמיתית בכל תחומי החיים. שנה טובה, מלאה בברכות, באהבה ובאופטימיות.