יום מרטין לותר קינג

יום מרטין לותר קינג הוא יום חג לאומי בארצות הברית. הוא מתקיים מדי שנה ביום שני, השלישי בחודש ינואר, בסמוך ליום הולדתו של קינג – 15 בינואר. ביום זה מציינים את הולדת האדם ששינה ופעל רבות למען שוויון זכויות – מרתין לותר קינג, כומר אפרו-אמריקאי ופעיל זכויות אדם שבלעדיו העולם כנראה היה נראה אחרת.

מרטין לותר קינג, נולד בינואר 1929 ונפטר בגיל 39, בשנת 1968. הוא היה כומר בפטיסטי ופעיל זכויות אדם, בין הבולטים והמוכרים בהיסטוריה. בנוסף לכך, היה הוא גם ד"ר לתאולוגיה (חקר האלוהות) והוגה דעות. קינג כאדם אפרו-אמריקני, לחם למען זכויות השחורים בארצו, שלא היו קיימות באותה התקופה. הוא עזר למיעוטים בארצות הברית והוביל מאבקים שהובילו לשיפור רב בנושאי העוני ושוויון הזכויות. הוא החל לפעול כפעיל זכויות אדם בשנת 1955, כאשר הוביל את חרם האוטובוסים (בו פעלו למען הפסקת ההפרדה הגזעית בתחבורה ציבורית) ושנתיים לאחר מכן, נבחר לנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם.

בזכותו:

בוטלה ההפרדה הגזעית באוטובוסים כך שאנשים שחורים ולבנים ישבו יחד, לא כמו לפני כן שהכיסאות הקדמיים היו מיועדים לאנשים לבנים והכיסאות האחוריים לאנשים שחורים. לאחר מאבק זה, ב-1964 קינג עמד מאחורי נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון בעת חתימתו על צו האוסר הפרדה גזעית במקומות ציבוריים ובקבלה למקום עבודה.

עבר החוק אשר יבטיח את זכותם של האזרחים השחורים להצביע בבחירות. זאת בעקבות הרעש התקשורתי, לאחר השתתפותו בצעדה מסלמה למונטגומרי (87 ק"מ), בה הציבור הלבן תקף באלימות קשה צועדים.

הזכויות הכלכליות של אזרחים עניים השתפרו. קינג לקח חלק בשביתת עובדי התברואה, ואירגן מצעד בוושינגטון שמטרתו להעלות מודעות למאבקם של האזרחים העניים.

באותה תקופה, רוב בעלי הדירות סירבו להשכיר את דירתם לאנשים שחורים ולכן היו להם שכונות משלהם, כך שברוב השכונות היה סוג של איסור להשכיר לשחורים, ורוב חסרי הבית היו שחורים. לאחר מותו של קינג, הנשיא ג'ונסון המשיך את פעלו ובזכותו עבר החוק נגד סירוב מכירה או השכרה של דירה על רקע גזעי. לאחר מעבר החוק, שיעור השחורים שהם בעלי או שוכרי דירה עלה משמעותית.

קינג דגל במאבק לא-אלים, ובשנת 1964 קיבל פרס נובל לשלום על כך. הוא נשא נאומים רבים, הבולט מבניהם הוא "I Have a Dream", בו נאם אל מול 25,000 מפגינים, על מדרגות אנדרטת לינקולן בשנת 1963. נאום זה נחשב לאחד הידועים בהיסטוריה והוכתר לנאום הטוב ביותר במאה ה-20.

ב-4 באפריל בשנת 1968, קינג נרצח בידי אסיר נמלט בשם ג'יימס ארל ריי. הוא נרצח בעיר ממפיס כאשר התגייס לעזרת שביתה של עובדי תברואה. ההודאה ברצח הצילה את הרוצח ריי מגזר דין מוות, ונגזרו עליו כ-100 שנות מאסר. על פי קורטה סקוט קינג, אישתו של מרטין, אדם בשם לליוד ג'וארס קיבל 100,000 דולר בשביל תכנון הרצח והוצאתו לפועל. כאשר התפרסמה הידיעה על מותו, הציבור האמריקאי, הקהילה האפרו-אמריקאית וארגוני מחאה שתמכו בו הזדעזעו עד מאוד ואירועים החלו לצאת מכלל שליטה. בעקבות הרצח החלה תופעה של אלימות רבה בערים המרכזיות בארצות הברית, המהומות היו ביותר מ-100 ערים ונמשכו מיום הרצח ועד ה-8 באפריל, נהרגו בהם כמעט 30 אנשים, היו אלפי פצועים ואלף מבנים הוצתו. לינדון ג'ונסון, נשיא ארצות הברית באותה עת, הכריז על ה-7 באפריל כיום אבל לאומי. רצח זה היה אירוע משמעותי עבור התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. באחד מנאומיו ביקש קינג כי בהלווייתו לא יזכירו את תאריו אלא רק יגידו ש-"הוא האכיל את הרעבים, הלביש את הערומים, היה צודק בשאלת המלחמה אהב ושירת את האנושות". דבר זה מראה על צניעותו.

יום מרטין לותר קינג הוא אחד משלושת החגים הפדרליים שמוקדשים לאדם יחיד. יום זה מציין את הולדתו של קינג ונחגג בסמוך ליום הולדתו. הוא נועד כדי לכבד את זכרו ופועלו של מרטין לותר קינג. היום דוגל בשוויון, אי-אלימות, תרומה לקהילה ועוד ערכים חשובים בהם קינג דגל. יום זה מעודד אנשים לקחת חלק בתרומה לקהילה (כפי שעשה קינג), דבר זה נקרא "אקט חג קינג", או "יום השירות הלאומי". ישנן ערים אשר מקיימות מצעד לכבודו. הניסיון להפיכת יום קינג לחג פדרלי רשמי החל זמן קצר לאחר הרצח. ג'ון קוניירס, נציג מדינת מישיגן בבית הנבחרים, הגיש הצעת חוק להכרה בחג זה כחג לאומי. מרכז קינג שגם כן הוקם בהשראתו, החל לגייס תמיכה ביוזמה בקרב הציבור בכללותו. במסגרת פעילות זו, בשנת 1980 ביצע הזמר סטיבי וונדר את השיר המוכר Happy Birthday לכבוד יום הולדתו של קינג. ב-1981 הזמר ארגן מסיבת עיתונאים לכבוד קינג בשם Rally for Peace. שש מיליון חתימות נאספו על עצומה למען חקיקת חוק מתאים. בשנת 2000, זו היא הייתה הפעם הראשונה שבה החג נחגג באופן רשמי בכל 50 המדינות.