יגוע הירי במסיבת חנוכה בסידני אוסטרליה, מאיה שלום

פיגוע הירי במסיבת חנוכה בסידני, אוסטרליה

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני היה פיגוע ירי אנטישמי שהתרחש ב-14 בדצמבר 2025, כ"ד בכסלו ה'תשפ"ו, בסידני שבאוסטרליה.שני מחבלים מוסלמים ירו לעבר חוגגים יהודים במסיבת חנוכה שערך בית חב"ד בבונדיי ביץ' שבסידני.

עוד פיגוע אנטישמי מבין רבים בעולם. אירוע זה נקבע כאירוע הקטלני ביותר בהיסטוריה של אוסטרליה. מאז ה-7 באוקטובר אוסטרליה חוותה עלייה במתקפות על קהילות יהודיות ועל יחידים.

קצת לפני האירוע, אוסטרליה האשימה את ממשלת איראן בתכנון פיגועים בשטחה וגירשה את שגריר איראן. בעקבות זאת, אוסטרליה קיבלה אזהרה מהמוסד, שלפיה איראן בנתה תשתית לביצוע פיגועי טרור נגד יהודים במדינה.גורמים ישראלים טוענים בתסכול ובאכזבה כי למרות האזהרות שקיבלו, אוסטרליה לא נקטה באמצעים גדולים מספיק כדי למנוע את האסון.

על פי כותרות ונתונים מחדשות מאקו, נאמר כי:"לפחות 11 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו בפיגוע ירי באירוע הדלקת נרות של הקהילה היהודית בחוף בונדי שבמזרח סידני, אחד מהם הוא המחבל. בין ההרוגים: הרב אלי שלנגר, שליח חב"ד במדינה. בתיעודים קשים מהזירה נראה מחבל יורה מגשר, ובסרטון נוסף אזרח משתלט על אחד היורים. גורם ישראלי תקף: העברנו לאוסטרלים התרעות, הם לא עשו מספיק".

היום התחיל כאירוע מרובה משתתפים שנערך על ידי הקהילה היהודית על מנת לחגוג את חג החנוכה, דבר המאחד את העם היהודי. יום שאמור היה להיות חגיגי ומרגש הפך במהרה ליום אבל על מותם של יותר מ-11 אנשים.

כאן מוצגת תמונה מסרטון שנמצא באתר Wall Street Journal, מכתבה בשםBondi Beach Terror Suspects Condemned ‘Zionists’ and Amassed an Arsenal.בסרטון נוסף נראה אנתוני אלבניס, ראש ממשלת אוסטרליה, מגיב לאירוע. בנוסף לכך, טראמפ מביע את צערו.

פרטי שטח נוספים שפורסמו על ידי WSJ מציינים כי כאשר החשודים בטרור מבונדי ביץ' נסעו במכונית היונדאי אלנטרה כסופה משנת 2001 מדירה שכורה ב-Airbnb לפסטיבל חנוכה, הם היו חמושים עד שיניהם בשני רובי ציד חד-קניים, רובה ברטה, מטעני צינור, פצצת טניס ומטען חבלה מאולתר נוסף.

סרטון שצולם באוקטובר על ידי בני הזוג, אב ובן, מרמז כי הם היו חמושים גם במשהו נוסף: האמונה שהם פעלו מטעם תנועה גדולה מהם. בסרטון, על פי מסמכי בית המשפט שפורסמו ביום שני, שני הגברים יושבים מול תמונה של דגל המדינה האסלאמית, עם ארבעה אקדחים מונחים על קיר עץ, ומגנים את מעשיהם של "הציונים".

בסרטון אומר אנתוני את המשפט הבא:"Our nation will respond"."המדינה תגיב".

חלק מאיתנו יכולים פשוט לקחת את האמירה הזו ולהשקיע בה אמון. אבל כמה עוד אפשר לסמוך ולהאמין על אמירות כאלה. האנטישמיות גברה.היא בכל מקום. ישנם כל כך הרבה דיווחים על כל כך הרבה פיגועים ברחבי העולם כל הזמן. זה נהיה שגרתי.

מדובר כאן בחיי אדם.הנזק כבר נעשה. אי אפשר להחזיר חיי אדם.הם הוזהרו.הם ידעו מראש שדברים כאלה צפויים לקרות, אבל הם בחרו לא לתת לכך יותר מדי תשומת לב.

בזמנים כאלה אנחנו צריכים להישאר יחד, כעם. אמנם המלחמה נגמרה, אך כפי שנאמר, "אף פעם אין מנצחים במלחמות", וזה המחיר הכבד מאוד שנכפה על עמנו לשלם.

תיאור מפורט יותר על התוקפים, על פי אתר AP News:"מלבורן, אוסטרליה (AP) גבר שהואשם ברצח 15 בני אדם בחוף בונדי בסידני ערך אימון נשק באזור במדינת ניו סאות' ויילס מחוץ לסידני עם אביו, כך על פי מסמכים של משטרת אוסטרליה שפורסמו ביום שני.

המסמכים, שפורסמו לאחר הופעתו של נוויד אכרם בבית המשפט באמצעות וידאו מבית חולים בסידני, שם טופל עקב פגיעה בבטן, קובעים כי שני הגברים הקליטו צילומים המצדיקים את הפיגוע שתוכנן בקפידה.

השוטרים פצעו את אכרם בזירת הירי ב-14 בדצמבר והרגו את אביו, סאג'יד אכרם בן ה-50.

ממשלת המדינה אישרה כי נוויד אכרם הועבר ביום שני מבית החולים לכלא. הרשויות לא זיהו אף אחד מהמתקנים.

בן ה-24 ואביו החלו את התקפתם על ידי זריקת ארבעה מטעני חבלה מאולתרים לעבר קהל שחגג אירוע יהודי שנתי בחוף בונדי, אך המטענים לא התפוצצו, נכתב במסמכים.

המשטרה תיארה את המטענים כשלושה מטעני צינור מאלומיניום ופצצת כדור טניס שהכילה חומר נפץ, אבק שריפה ומיסבי כדור פלדה. אף אחד מהם לא התפוצץ, אך המשטרה תיארה אותם כמטעני חבלה בני קיימא".

כאן מצורפת תמונה מכתבה נוספת מאתר החדשות AP העוסקת באותו אסון.

הפיגוע האנטישמי במסיבת החנוכה בסידני הוא אירוע קשה שמזעזע לא רק את אוסטרליה, אלא את העולם כולו. הוא מראה שגם במדינות שנחשבות בטוחות ודמוקרטיות, שנאה כלפי יהודים עדיין קיימת ועלולה להפוך לאלימות מסוכנת. עבור הקהילה היהודית, הפיגוע פגע בתחושת הביטחון הבסיסית ובאפשרות לחגוג חג יהודי בפומבי בלי פחד.

המאבק באנטישמיות לא יכול להסתיים רק בהבעת צער אחרי פיגוע. הוא דורש פעולה אמיתית ויומיומית. על המדינה והרשויות לזהות סימני אזהרה והסלמה בזמן, לאכוף חוקים נגד אלימות ושנאה ולפעול בנחישות נגד מי שמסית לפגיעה באחרים. במקביל, מערכת החינוך צריכה ללמד כבוד, סובלנות וקבלת השונה כדי למנוע את הדור הבא של האלימות.

גם לחברה עצמה יש אחריות. כאשר שיח של שנאה, הסתה או הכללות כלפי יהודים עובר בשתיקה, ברשתות החברתיות או בשיח הציבורי, הוא עלול להפוך למעשים קיצוניים.שתיקה מול שנאה היא חלק מהבעיה, ולא פתרון.

לצד הכאב הגדול, הקהילה היהודית הראתה כוח ואחדות. טקסי זיכרון, הדלקת נרות ופעילות קהילתית הפכו לדרך להתמודד עם האובדן ולהעביר מסר ברור: הטרור לא ינצח ולא ימחק את הזהות היהודית. דווקא ברגעים קשים, הבחירה להמשיך לחיות, לזכור ולהתאחד היא מעשה של חוזק.

הזיכרון של הנרצחים מחייב אחריות לעתיד. הוא מחייב לפעול כדי שאירועים כאלה לא יחזרו על עצמם, כדי שילדים ומשפחות יוכלו לחגוג חגים בלי פחד.

הפיגוע בסידני צריך להיות תזכורת כואבת, אך גם קריאה ברורה לפעולה נגד שנאה ואלימות ולבניית עתיד בטוח יותר לכולם. אני אישית מקווה שההבטחות שמעניקים לנו לביטחון משמעותי יותר אכן מלאות באמת וברצון טוב.