ענף התעופה הישראלי חווה טלטלות משמעותיות בשנים האחרונות, במיוחד בעקבות מגפת הקורונה והמצב הביטחוני. בתקופות משבר, חברות תעופה זרות רבות השעו את טיסותיהן לישראל, מה שהותיר את השוק המקומי תלוי בעיקר בחברות ישראליות. עם חזרתן של חברות התעופה הזרות, משתנים תנאי השוק בצורה דרמטית, דבר שמשפיע על המחירים, התחרות, הכלכלה והתיירות בישראל.
אחד השינויים המיידיים והמשמעותיים ביותר בעקבות חזרת חברות התעופה הזרות הוא הירידה במחירי כרטיסי הטיסה.
במהלך התקופה שבה פעילותן של חברות זרות הושעתה, שלוש החברות הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – שלטו בשוק כמעט ללא תחרות, מה שהוביל לעליית מחירים דרמטית. חזרתן של חברות כמו לופטהנזה, אייר פראנס, בריטיש איירווייז, טורקיש איירליינס ואחרות יוצרת מחדש תחרות המחייבת את החברות המקומיות להוזיל מחירים ולשפר שירותים.
חברות הלואו-קוסט, דוגמת ריינאייר, וויז אייר ואיזי ג'ט, חוזרות לשוק הישראלי עם הצעות משתלמות במיוחד. המודל העסקי שלהן, המתבסס על תפעול יעיל והפחתת עלויות מיותרות, יוצר לחץ תחרותי על החברות המסורתיות, במיוחד בקווים פופולריים לאירופה.
יותר חברות תעופה פירושו יותר טיסות, יותר שעות יציאה גמישות, וטווח רחב יותר של מחירים. נוסעים יכולים לבחור בין טיסות ישירות או עם קונקשן בהתאם למחיר ולזמן הנסיעה הרצוי, דבר שמגביר את הנוחות ואת אפשרויות החיסכון.
החזרה של חברות התעופה הזרות אינה משפיעה רק על מחירי הטיסות, אלא גם על הכלכלה המקומית במגוון תחומים:
תיירים רבים נמנעו מלהגיע לישראל כשהיצע הטיסות היה מוגבל, אך עם הרחבת הקווים והוזלת המחירים, חלה עלייה במספר המבקרים מחו"ל. חזרתן של חברות התעופה הזרות מקלה על כניסת תיירים ממדינות שאינן מכוסות בטיסות ישירות של חברות ישראליות, ובכך מחזקת את ענף התיירות, כולל בתי מלון, מסעדות, אתרי תיירות ושירותי תחבורה.
התחברות מחדש של ישראל לרשתות התעופה הגלובליות תורמת גם לכלכלה העסקית. אנשי עסקים ישראלים יכולים כעת לטוס בקלות רבה יותר למרכזים כלכליים באירופה, אמריקה ואסיה, מה שמקל על קיום פגישות, השתתפות בכנסים וחתימת עסקאות.
חזרת החברות הזרות מובילה לעלייה בביקוש לשירותים נלווים בשדות התעופה, כולל דיילות קרקע, צוותי תחזוקה, חברות שירותי קייטרינג ותפעול קרקעי. כמו כן, סוכנויות נסיעות, חברות השכרת רכב וספקי שירותי תחבורה נהנים מהגידול בתנועת הנוסעים.
בנוסף, קישוריות אווירית היא מרכיב קריטי בפיתוח כלכלי וגיאופוליטי, וחזרת החברות הזרות מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז תחבורה בינלאומי.
לפני המשברים, חברות זרות סיפקו טיסות ישירות למגוון רחב של יעדים שלא היו נגישים דרך החברות הישראליות. החזרה שלהן מאפשרת שוב חיבורים נוחים ליעדים רחוקים כמו דרום אמריקה, אוסטרליה, ומדינות אסיה שאינן מכוסות ישירות על ידי החברות הישראליות.
חברות כמו טורקיש איירליינס, אמירטס וקטאר איירווייז מציעות קונקשנים יעילים דרך איסטנבול, דובאי ודוחה, מה שמאפשר לנוסעים להגיע ליעדים רחוקים בעלויות נמוכות יותר ובהמתנות קצרות יותר.
למרות היתרונות הרבים, חזרתן של חברות התעופה הזרות מציבה גם כמה אתגרים משמעותיים:
התחרות המחודשת מהווה איום ישיר על חברות התעופה הישראליות, במיוחד אל על, שנאבקה במשך שנים לשמור על יציבותה הפיננסית. החברות הישראליות נדרשות להתייעל ולהוזיל מחירים, אך יש להן חסרונות מבניים כגון עלויות ביטחון גבוהות והגבלות מסוימות על טיסות בשבת.
עלייה במספר הטיסות עשויה להוביל לעומס נוסף בנתב"ג, שכבר כיום פועל בתפוסה גבוהה. ייתכן כי הדבר יגרום לזמני המתנה ארוכים יותר, עיכובים בטיסות וקשיים לוגיסטיים, במיוחד בשעות השיא.
המצב הביטחוני בישראל תמיד מהווה גורם שמשפיע על חברות תעופה זרות. כל הסלמה ביטחונית משמעותית עלולה שוב להוביל להשעיית טיסות, כפי שקרה בעבר במבצעים צבאיים שונים. חוסר היציבות הזה מהווה אתגר עבור יציבות התחבורה האווירית לישראל.
בטווח הזמן הרחוק, חזרתן של חברות התעופה הזרות צפויה להביא לעלייה ניכרת בכמות הנוסעים היוצאים והנכנסים לישראל. ככל שהתחרות תגבור והמחירים ימשיכו לרדת, יותר ישראלים יבחרו לטוס לחו"ל, ומספר התיירים שיבקרו בישראל יגדל. ההיצע המתרחב של קווי תעופה חדשים והחיבור לערים נוספות בעולם יסייעו בהנגשת ישראל לתיירות בינלאומית, ויעודדו את צמיחת התעשיות התלויות בתיירות, כמו מלונאות, מסעדנות ושירותי תחבורה.
בנוסף, חזרת החברות הזרות מסמלת התאוששות מלאה ממשבר מגפת הקורונה. בעוד שהתחבורה האווירית העולמית חזרה לפעילות תקינה כבר לפני כשנה, בישראל השפעתם של משברים ביטחוניים האטה את קצב ההתאוששות. כעת, הרחבת הפעילות של חברות בינלאומיות מעידה על יציבות ומספקת תנופה לשוק התעופה המקומי.
עם גידול תנועת הנוסעים, צפוי עומס נוסף בנמל התעופה בן-גוריון, אשר כבר כיום פועל בתפוסה גבוהה. התורים הארוכים בביקורת הדרכונים, העיכובים בשעות השיא והמחסור בשערי טיסה עלולים להשפיע לרעה על חוויית הנוסעים. לכן, ייתכן כי הממשלה תקדם פתרונות כגון הרחבת נתב"ג או הקמת שדה תעופה נוסף.
אחת האפשרויות הנבחנות על ידי הרשויות היא הפיכת בסיס חיל האוויר בנבטים לשדה תעופה אזרחי, אשר יוכל להוריד חלק מהעומס על נתב"ג. אפשרות נוספת היא פיתוח שדה תעופה בצפון הארץ, אשר ישרת את תושבי האזור ויאפשר פיזור טוב יותר של תנועת הנוסעים בישראל.
חזרתן של חברות התעופה הזרות לשוק הישראלי מביאה איתה שינויים חיוביים רבים, ובראשם ירידת מחירים, גידול בתיירות ושיפור הקישוריות העולמית של ישראל. עם זאת, היא גם מציבה אתגרים לחברות התעופה המקומיות ולתשתיות נתב"ג. הצלחת השוק בטווח הארוך תלויה בשמירה על יציבות ביטחונית, שיפור היעילות התפעולית של החברות הישראליות והשקעה בתשתיות שדה התעופה.
הצמיחה בתעופה הישראלית היא סימן מעודד, אך יש צורך בניהול זהיר של השינויים כדי להבטיח שהיתרונות של החזרה לתחרות יהיו משמעותיים ובר-קיימא, לצורך התאוששותה וקידומה של הכלכלה והחברה הישראלית.
留言