השינויים ביחסי ישראל-הרשות הפלסטינית: החלטותיו של אבו מאזן על רקע ההסלמה בג'נין

העיר ג'נין בגדה המערבית, אשר הפכה בשנים האחרונות למוקד של מתח ביטחוני והתנגשויות, מדגישה את האתגרים הניצבים בפני הרשות הפלסטינית בהנהגת מחמוד עבאס (אבו מאזן). ההסלמה האחרונה באזור זה אינה רק פרי של המתיחות בין ישראל לפלסטינים, אלא גם משקפת את הקשיים הפנימיים בתוך החברה הפלסטינית ואת הפער בין הנהגת הרשות הפלסטינית לציבור. החלטותיו של אבו מאזן בתקופה האחרונה, על רקע האירועים בג'נין, משקפות אסטרטגיה מורכבת ומבולבלת המנסה לשלב בין לחץ בינלאומי, שמירה על שליטה פנימית, והתמודדות עם קבוצות חמושות הפועלות בשטח.

העיר ג'נין ומחנה הפליטים הצמוד לה היוו לאורך השנים מוקד משמעותי להתנגדות הפלסטינית לכיבוש הישראלי. מאז האינתיפאדה השנייה, שבה התרחשו עימותים קשים בג'נין, האזור נותר סמל להתנגדות אך גם מוקד של עימותים מתמשכים. בשנים האחרונות הפכה ג'נין למעוז של קבוצות חמושות פלסטיניות, רבות מהן אינן כפופות לרשות הפלסטינית, כמו תאי "גוב האריות" וקבוצות אחרות המזוהות עם חמאס והג'יהאד האסלאמי

המתיחות בג'נין הגיעה לשיא חדש ביולי 2023, כאשר צה"ל פתח במבצע צבאי רחב היקף במחנה הפליטים בעיר. המבצע, שכלל תקיפות אוויריות ופעולות קרקעיות, נועד לפגוע בתשתיות של קבוצות חמושות ולהחרים כלי נשק. צה"ל טען כי הפעולה נועדה להתמודד עם העלייה בפיגועים שיצאו מג'נין ולהחליש את מוקדי הכוח של הארגונים החמושים באזור.

בצד הפלסטיני, המבצע עורר זעם רב והוביל להפגנות נרחבות ברחבי הגדה המערבית. עשרות פלסטינים נהרגו ונפצעו, ומבנים ותשתיות נהרסו במחנה הפליטים. הרשות הפלסטינית מצאה את עצמה שוב במצב שבו היא נדרשת לגנות את ישראל מחדש00, אך מתקשה להחזיר לעצמה שליטה על השטח מאידך.

העיר ג'נין בזמן פעילות צה"ל

החלטותיו של אבו מאזן בעקבות האירועים בג'נין

על רקע המבצע בג'נין וההשלכות שלו, אבו מאזן נדרש לקבל החלטות משמעותיות בנוגע למדיניותו. להלן כמה מהצעדים העיקריים שהוא נקט או נמנע מלנקוט, והשפעתם על המצב.

1. גינוי חריף של ישראל בזירה הבינלאומית

לאחר המבצע בג'נין, אבו מאזן נקט בגישה תקיפה בזירה הבינלאומית, כאשר האשים את ישראל בפשעי מלחמה וקרא לקהילה הבינלאומית להתערב. הוא פנה למוסדות האו"ם ולמדינות ערב בדרישה לגנות את פעולות ישראל ולעצור את מה שהוא תיאר כ"מתקפה על העם הפלסטיני".

צעד זה נועד לחזק את עמדת הפלסטינים בעולם ולהפנות את תשומת הלב לפגיעות האזרחיות בג'נין, אך הוא גם הדגיש את המגבלות של המדיניות הדיפלומטית של אבו מאזן, שכן גינויים בינלאומיים לא הביאו לשינוי מהותי בשטח.

2. השהיית התיאום הביטחוני עם ישראל

אחת התגובות הבולטות של אבו מאזן לאירועים הייתה החלטתו להשעות את התיאום הביטחוני עם ישראל, צעד שמקובל להשתמש בו כמנגנון לחץ על ממשלת ישראל. השעיית התיאום נועדה להציג עמדה נחרצת מול הציבור הפלסטיני, שמביע תסכול גובר מהרשות ומהתלות שלה בישראל.

עם זאת, בפועל, השעיית התיאום השפיעה לרעה על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, והובילה גם לירידה ביכולת הרשות לשמר יציבות בגדה המערבית, במיוחד במוקדים כמו ג'נין.

3. אי-ההתמודדות עם הקבוצות החמושות

הרשות הפלסטינית, בהנהגת אבו מאזן, נמנעה מלהתעמת באופן ישיר עם הקבוצות החמושות הפועלות בג'נין. קבוצות אלו, אשר חלקן פועלות מחוץ לשליטת הרשות ואף קוראות תיגר על מנהיגותה, הפכו לאיום על המונופול של הרשות הפלסטינית בתחום הביטחוני.

אבו מאזן בחר להימנע מעימותים עם הקבוצות הללו, ככל הנראה מחשש לפגיעה במעמדו הפנימי ולהגברת המתיחות בין תומכי הרשות לבין האוכלוסייה המקומית. אך החלטה זו נתפסה כחולשה על ידי מבקריו, אשר טענו כי היא מעידה על אובדן השליטה של הרשות בגדה.

למרות קו מדיניות זה שבו נקט אבו מאזן במהלך התקופה האחרונה, החליט אבו מאזן להטיל מצור על העיר ג'נין כדי לטהר ממנה את פעילי הטרור שהשתלטו מכבר על העיר.

4. סיוע הומניטרי ותמיכה בתושבי ג'נין

בעקבות המבצע הצבאי שקיימו כוחות שתי הרשויות, אבו מאזן פעל להקצות סיוע הומניטרי לתושבי ג'נין. הוא הורה על שיקום התשתיות שנהרסו במחנה הפליטים והבטיח פיצויים לנפגעים. מהלך זה נועד לחזק את הקשר בין הרשות לתושבי ג'נין ולנסות לשקם את התמיכה הציבורית ברשות.

עם זאת, הסיוע שהציע אבו מאזן נתפס על ידי רבים כתגובה מוגבלת, שאינה עונה על הדרישה לפתרונות אסטרטגיים ארוכי טווח.

5. קריאה לפיוס לאומי

לאור האירועים בג'נין, אבו מאזן שב וקרא לאחדות לאומית בין הפלגים הפלסטיניים, כולל חמאס, בניסיון להתמודד עם האתגרים המשותפים. למרות קריאות אלו, הפערים האידיאולוגיים והפוליטיים בין הרשות לחמאס נותרו עמוקים, ולא הושגו צעדים מעשיים לקידום הפיוס.

מתמרן בין חזיתות באפסית כוחות, אבו מאזן.

החלטותיו של אבו מאזן בעקבות האירועים בג'נין עוררו תגובות מגוונות בזירה הפלסטינית והבינלאומית:

ראשית ביקורת פנימית על חולשת הרשות אבו מאזן זכה לביקורת מצד קבוצות פלסטיניות רבות, שטענו כי הרשות אינה עושה די כדי להגן על האוכלוסייה בג'נין וכי היא איבדה את הלגיטימציה שלה בקרב הציבור. תחושת הניתוק בין ההנהגה הפלסטינית לבין השטח ובין החשיבות שמתנגדיו רואים לחמושים הפלסטיניים.

בנוסף,  הפעולות של אבו מאזן בזירה הבינלאומית הצליחו לגייס תמיכה מסוימת, כולל גינויים מצד מדינות אירופה והאו"ם על הפעולות הישראליות בג'נין. עם זאת, ללא צעדים מעשיים מצד הקהילה הבינלאומית, ההשפעה המעשית של גינויים אלו נותרה מוגבלת.

יתרה מזאת, היחלשות השליטה בגדה המערבית אי-ההתמודדות עם הקבוצות החמושות בג'נין גרמה לרבים לראות את הרשות כחלשה וכמי שאינה מצליחה למלא את תפקידה בשמירה על החוק והסדר. מציאות זו עשויה להוביל להתחזקות ארגונים מתחרים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי.

לסיכום, האירועים בג'נין וההחלטות של אבו מאזן בעקבותיהם משקפים את האתגרים העמוקים הניצבים בפני הרשות הפלסטינית. מצד אחד, אבו מאזן מנסה לשמר את מעמדו כפרטנר דיפלומטי בזירה הבינלאומית. מצד שני, הוא מתמודד עם אובדן שליטה בשטח ועם שחיקת האמון מצד הציבור הפלסטיני.

על מנת להתמודד עם האתגרים הללו, הרשות תידרש לנקוט בצעדים אמיצים יותר לשיקום הלגיטימציה שלה ולהגברת האחדות הפנימית. פתרון ארוך טווח לסוגיית ג'נין ולמתיחות בגדה המערבית ידרוש לא רק גינוי של ישראל, אלא גם חיזוק התשתיות הפנימיות ושיתוף פעולה פוליטי רחב בין כל הפלגים הפלסטיניים.