ב-4 במרץ 2025 תתכנס בקהיר, מצרים, ועידת הפסגה הערבית, אירוע מרכזי בזירה הפוליטית של העולם הערבי. הוועידה הייתה אמורה להתקיים במקור ב-27 בפברואר, אך נדחתה בשל אילוצים לוגיסטיים. נושא מרכזי שיעמוד על הפרק הוא המצב ברצועת עזה לאחר הלחימה האחרונה, תוך בחינת תכניות לשיקום הרצועה ושיקום הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס, הידוע כאבו מאזן, צפוי למלא תפקיד משמעותי בפסגה, תוך ניסיון לבסס את שליטתו המחודשת בעזה ולקבל תמיכה כלכלית ופוליטית ממדינות ערב.
הרקע ההיסטורי של ועידות הפסגה הערביות
הליגה הערבית הוקמה בשנת 1945, ומאז מתקיימות ועידות פסגה תקופתיות בהשתתפות ראשי המדינות החברות בארגון. מטרת הוועידות היא לדון בסוגיות מרכזיות המשפיעות על העולם הערבי, החל מבעיות ביטחוניות, משברים כלכליים ועד שיתופי פעולה אזוריים. הוועידות הללו שימשו בעבר כפלטפורמה לגיבוש עמדות משותפות, אך לעיתים קרובות הבליטו את חילוקי הדעות בין המדינות החברות.
ועידת הפסגה של 2025 נחשבת לאחת החשובות בשנים האחרונות, בשל ההשלכות הדרמטיות של המלחמה בעזה והמאמצים למצוא פתרון בר-קיימא לעתיד הפלסטיני.
התפתחותו של אבו מאזן כפוליטיקאי
מחמוד עבאס (אבו מאזן) נולד בשנת 1935 בצפת וגדל כפליט לאחר מלחמת 1948. הוא היה פעיל בארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) מאז הקמתו ושימש כחלק מההנהגה הפוליטית של הארגון לאורך עשרות שנים. אבו מאזן נחשב לאחד מהארכיטקטים המרכזיים של הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1993 בין ישראל לאש"ף, מהלך שהעניק לו מוניטין של מדינאי פרגמטי התומך בפתרון שתי המדינות.
בשנת 2003, לאחר לחץ בינלאומי על הרשות הפלסטינית לבצע רפורמות, מונה אבו מאזן לראש ממשלת הרשות הפלסטינית תחת שלטונו של יאסר ערפאת. אולם, חילוקי דעות עמוקים בינו לבין ערפאת הובילו להתפטרותו לאחר זמן קצר. לאחר מותו של ערפאת בשנת 2004, נבחר אבו מאזן ליו"ר הרשות הפלסטינית בבחירות שנערכו בשנת 2005.
לאורך כהונתו, אבו מאזן התמודד עם אתגרים פוליטיים משמעותיים, כולל השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, שהביאה לפיצול בין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית לבין שלטון חמאס בעזה. הוא שמר על גישה דיפלומטית והמשיך לדחוף למו"מ עם ישראל, אך נתקל בקיפאון מדיני ובתסכול גובר בקרב העם הפלסטיני.
למרות שחוקית כהונתו אמורה הייתה להסתיים ב-2009, אבו מאזן המשיך לשלוט ללא בחירות, מה שהוביל לביקורת נרחבת על ממשלו. בשנים האחרונות, פעל לשמר את שלטונו תוך חיזוק היחסים עם מדינות ערב ועם הקהילה הבינלאומית, אך במקביל ספג ביקורת בשל אי-קיום בחירות דמוקרטיות ברשות.
מטרות הוועידה
הוועידה תתמקד במספר נושאים עיקריים:
המצב ברצועת עזה – כיצד לשקם את הרצועה לאחר ההרס הכבד שנגרם במהלך הלחימה.
תפקיד הרשות הפלסטינית – האם הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן תהיה הגוף המרכזי שינהל את תהליך השיקום.
המעורבות הבינלאומית – דיונים עם גורמים בינלאומיים לגבי סיוע כספי ושיקום מוסדות שלטון פלסטיניים.
סוגיות אזוריות נוספות – היחסים בין מדינות ערב לישראל, הנורמליזציה עם סעודיה והמשא ומתן המדיני עם הפלסטינים.
תפקידו של אבו מאזן בוועידה
אבו מאזן שואף לנצל את הוועידה הקרובה כדי לחזק את מעמדו ולהבטיח שהרשות הפלסטינית תהיה הגוף שינהל את השיקום בעזה. תכניתו כוללת:
הקמת תשתיות חדשות ברצועת עזה, כולל נמל מים עמוקים ושדות תעופה אזרחיים.
פיתוח רשת תחבורה מודרנית שתשפר את הקישוריות בין עזה לגדה המערבית.
חיזוק מוסדות השלטון המקומיים ושיפור מערכות החינוך והבריאות.
תוצאות עתידיות אפשריות של הוועידה
בהתאם למהלכים הצפויים ולמחלוקות בין המדינות המשתתפות, קיימים מספר תרחישים אפשריים לתוצאות הוועידה:
הצלחה חלקית ושיקום הדרגתי – יושג הסכם על חלוקת האחריות לשיקום עזה בין הרשות הפלסטינית לגורמים בינלאומיים, תוך קביעת לוח זמנים ברור למימוש התוכניות.
חיזוק הרשות הפלסטינית – אבו מאזן יצליח לקבל הכרה ותמיכה ממדינות ערב, כולל סיוע כלכלי שיחזק את שלטונו ויאפשר לו להפעיל מנגנונים אזרחיים וביטחוניים בעזה.
התמשכות הקיפאון הפוליטי – אי-הגעה להסכמות בין המדינות המשתתפות, מה שעלול להביא להמשך הקיפאון הפוליטי ולהחרפת המשבר בעזה.
הגברת מעורבות בינלאומית – בשל המחלוקות הפנימיות, האו"ם, האיחוד האירופי וארה"ב יידרשו לקחת תפקיד פעיל יותר בפיקוח על שיקום עזה ובהבטחת יציבות פוליטית.
עמדת מדינת ישראל בנוגע לועידה
מדינת ישראל עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות לקראת הוועידה הערבית ומביעה חשש מהחלטות שעלולות לפגוע בביטחונה ובאינטרסים האסטרטגיים שלה. ירושלים אינה חלק מהוועידה, אך היא מודעת לכך שהחלטותיה עשויות להשפיע על יחסי ישראל עם מדינות ערב ועל המציאות בשטח. ממשלת ישראל מדגישה כי כל פתרון לשיקום עזה חייב להיות מותנה בפירוז הרצועה מנשק ובמניעת התחזקות חמאס. ישראל צפויה להגביר את הלחץ על מדינות ערב על מנת לוודא שהסיוע המועבר לעזה לא ינוצל לטובת ארגוני טרור. בנוסף, ישראל פועלת להבטיח כי כל תהליך מדיני הנוגע לשטחים הפלסטיניים יתואם עמה ויהיה במסגרת הבנות אזוריות רחבות יותר.
השפעת הוועידה על האזור והקהילה הבינלאומית
הוועידה אינה רק אירוע פנימי של העולם הערבי אלא מהווה גם נקודת מפנה ביחסים הבינלאומיים עם הפלסטינים. מדינות אירופה וארצות הברית יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות, מתוך הבנה שהחלטות הוועידה ישפיעו על היציבות האזורית כולה. במקביל, ישראל עשויה להביע דאגה מהחלטות העלולות לפגוע בביטחונה, בעוד מדינות המפרץ יבחנו את מידת מחויבותן להעניק סיוע כלכלי נרחב.
הוועידה הערבית המתקרבת היא אירוע קריטי לעתיד הסוגיה הפלסטינית ולעתידו הפוליטי של אבו מאזן. מצד אחד, הוא שואף להבטיח את שליטת הרשות הפלסטינית בתהליך השיקום בעזה, אך מצד שני, הוא מתמודד עם התנגדות עזה מצד מדינות ערביות ומגורמים פלסטיניים פנימיים. תוצאות הוועידה עשויות להיות מכריעות להמשך דרכו הפוליטית וליציבות האזורית בשנים הקרובות.
Комментарии