זה כבר מזמן לא סוד שחם מאוד בערים בישראל. בימינו אי אפשר לשרוד בלי מזגן בקיץ, כל הליכה קצרה ברחוב הופכת מייגעת וכל המתנה בתחנת האוטובוס היא גיהנום של ממש. למה זה קורה, מה העיריות עושות בנוגע לזה (רמז: הן לא) ומה הפתרונות הקיימים למצב?- נועה שפרבר י'4
כלי רכב בפקקים פולטים חום. מזגנים פולטים אוויר חם. בטון ואספלט קולטים ולאחר מכן גם פולטים את קרני השמש. החלל בין בניינים גבוהים לוכד את החום ברחוב. כל הגורמים הללו תורמים למה שנקרא "אי חום עירוני", האפקט שגורם לטמפרטורה בעיר להיות גבוהה בשמונה מעלות צלזיוס ביחס לטבע מסביב.
התגובה שלנו לחום הזה תהיה כנראה להפעיל מזגן - אבל כך נוצר מעגל קסמים שלילי של מרחב חיצון מחומם למען פנים מצונן, שמגביר את החום וגם עולה לא מעט. מיזוג האוויר מהווה כעת כחמישית מצריכת האנרגיה של בניין עירוני ממוצע, ואם נחבר אותו בכל העולם, נקבל פי 2.5 מסך השימוש בחשמל בכל אפריקה. הערים הלוהטות אינן רק אתגר אנרגטי. בסופו של דבר, מדובר על מצבי חיים ומוות: כאשר הטמפרטורות עולות ל-25 מעלות, יש עלייה במקרי המוות והשבץ. בארה"ב, גלי החום הורגים יותר אנשים בהשוואה לכל אסון טבע אחר. אנשים רבים כבר וויתרו על הליכה בחוץ ונוסעים במכונית שלהם גם למרחקים קצרים מאוד, מה שמגביר עוד יותר את פליטת הפחמן הדו חמצני שגם מזהם את האוויר שאנחנו נושמים וגם מחמם את העיר.
הפתרון האפשרי הראשון למצב זה הוא הפשוט ביותר: להעשיר את כמות הצמחים הטבעית בקרבת הבתים, ולא לצמצמה. עצים וצמחייה הם לרוב הדרך הכי טובה לקרר עיר: לא רק שהם יוצרים צל, קולטים את הפחמן הדו חמצני ואת קרינת השמש, הם משתמשים בזה בשביל תהליך הנשימה שלהם, שבמהלכו מתאדים מים מהעלים והסביבה מתקררת יחד איתם. במחקרים שנערכו, נמצא כי באזורים מוצלים על ידי עצים בוגרים גדולים וצפופים הטמפרטורה נמוכה בכ-3-5 מעלות צלזיוס!
בניגוד לדעה הרווחת, פארקים גדולים ושמורות טבע הצמודות לעיר אינם יתרמו לקירורה, לעומת צמחייה שקרובה למבנים: עצים רחבים וגדולים שגדלים בצידי הרחובות יכולים לתרום משמעותית להפחתת החום העירוני בעת הליכה ברחוב. הבעיה היא שלרוב, עצים כאלו דורשים הרבה תחזוקה, ולכן העיריות נמנעות מנטיעה של עצים כאלו ומעדיפות עצי דקל שאולי נראים טוב בעין, אבל בפועל חסרי ערך לחלוטין. לעיתים, גם כאשר מתקיימים עצים כאלו, ישנה תופעה מצערת של כריתתם והשארת גדם עץ בודד שכמובן ואינו מצל על ההולכים מתחתיו. אבל, צמחייה לא חייבת להיות על הקרקע: ניתן גם ליצור גגות ירוקים וגנים תלויים, באמצעות כיסוי הגג או כל חזית חיצונית אחרת של המבנה בצמחייה ירוקה מכל סוג: דשא, שיחים ועצים, שסופגים את קרינת השמש במקום הבניין, ומקררים את האוויר בסביבה שלו.
פתרון אפשרי נוסף יכול להיות שימוש בחומרי בניין בהירים: ככל שפני השטח של גוף כלשהו כהים יותר, אחוז הקרינה שנבלע בתוכם יהיה גבוה יותר. ולכן אחד הצעדים הבסיסיים כדי להתמודד עם הקרינה בעיר
הוא להשתמש בחומרי בניין בהירים, או אפילו רק לצבוע משטחים חיצוניים בגוונים בהירים שקולטים פחות חום. גג לבן מחזיר כ-75% מקרינת השמש שפוגעת בו. לשם השוואה, בטון חשוף קולט פי שניים יותר אנרגיית שמש מקיר לבן, ואספלט שחור פי שמונה. זאת הסיבה שלקראת הקיץ יש אנשים שצובעים את גגות הבתים שלהם בלבן. בנוסף, בערים מסוימות בארצות הברית, התחילו בשנים האחרונות אף לצבוע גם כבישים בלבן, מה שיכול להוריד את חום הכביש אפילו ב-10 מעלות.
מעבר לכל אלו, במסגרת תכנית הFLL בשנת תש"פ התבקשנו לחשוב על פתרון לבעיות עירוניות. לאחר שבחרנו בנושא הצל, ניסינו לחשוב על פתרון שיקל את השהות בתחנות האוטובוס, שלעיתים ממושכת מאוד ובימי הקיץ החמים הופכת לפשוט בלתי נסבלת. לכן, הגענו לפתרון שלדעתנו יכול לשפר מאוד את ההמתנה בתחנת האוטובוס, והוא התקנת גג סככה סולארי שיוכל להתכוונן לפי מיקום השמש בשמיים, ובכך לייצר צל במשך כל שעות היום.
דוגמאות אלו מדגימות את העובדה שהפתרונות הקיימים לבעיית החום העירונית פשוטים מאוד ליישום, ושניתן לחשוב בקלות על פתרונות כאלו ונוספים: כל מה שנדרש הוא מעט השקעה, וכך בקלי קלות אפשר להפוך את העיר למקום שנעים יותר לחיות בו.
