הפך בהונגריה: האם שינוי שלטון באירופה ישפיע גם על ישראל?- יובל ושדי יב2

בשבועות האחרונים התרחשה באירופה רעידת אדמה פוליטית של ממש: לאחר 16 שנות שלטון רצופות, הודח ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, אחד המנהיגים הבולטים והמעוררי מחלוקת באירופה. במקומו נבחר פטר מדיאר, פוליטיקאי חדש יחסית, שהצליח להוביל מהפך מפתיע, כזה שלא רבים צפו מראש. אך מעבר לדרמה המקומית בהונגריה, עולה שאלה חשובה יותר: מה המשמעות של השינוי הזה עבור ישראל? האם מדובר בעוד חילופי שלטון רגילים, או באירוע שיש לו השלכות רחבות יותר גם על מדיניות החוץ של ישראל ועל מעמדה בעולם?

ויקטור אורבן נחשב במשך שנים לאחת הדמויות המרכזיות בפוליטיקה האירופית. הוא הוביל קו לאומי שמרני, ולעיתים קרובות התנגש עם מוסדות האיחוד האירופי. תחת הנהגתו, הונגריה עברה תהליכים משמעותיים, כולל שינויים במערכת המשפט, בתקשורת ובמוסדות המדינה, תהליכים שלטענת מבקריו החלישו את הדמוקרטיה במדינה. עם זאת, אורבן נהנה מתמיכה ציבורית רחבה לאורך שנים, והצליח להיבחר שוב ושוב. למרות שהיו סימנים מוקדמים לשחיקה בכוחו, עצם התבוסה שלו, ובעיקר הפער שבו ניצח פטר מדיאר, נחשבת להפתעה עבור פרשנים רבים. המנצח, פטר מדיאר, הגיע דווקא מתוך המערכת: הוא היה בעבר חלק ממפלגת השלטון של אורבן, אך פרש ממנה והציג עצמו כמי שמבקש להילחם בשחיתות ולהחזיר את האיזונים והבלמים לשלטון.

תוצאות הבחירות לא היו צמודות, להפך. מפלגתו של מדיאר זכתה ברוב עצום בפרלמנט, יותר משני שלישים מהמושבים. רוב כזה מאפשר לממשלה החדשה לא רק לנהל את המדינה, אלא גם לבצע שינויים עמוקים, כולל תיקוני חוקה. המשמעות היא שמדיאר לא רק החליף את אורבן, אלא עשוי לשנות את כללי המשחק הפוליטיים בהונגריה. לדבריו, הציבור ההונגרי לא הצביע רק בעד החלפת ממשלה, אלא בעד "שינוי משטר מוחלט".

אחד השינויים המרכזיים שמדיאר מבקש להוביל הוא חיזוק הקשרים עם האיחוד האירופי. בתקופת אורבן, הונגריה נחשבה ל"ילד הרע" של האיחוד, ולעיתים קרובות התעמתה עם הנהגת בריסל בנושאים כמו זכויות אדם, מדיניות הגירה והיחס לאוקראינה. בנוסף, האיחוד האירופי הקפיא מיליארדי אירו שהיו אמורים להגיע להונגריה בשל מחלוקות עם ממשלת אורבן, וכעת הממשלה החדשה מעוניינת להפשיר את הכספים ולחזק את מעמדה של הונגריה באירופה. כדי להשיג זאת, סביר להניח שהונגריה תאמץ קו מדיני מתון יותר ותשתף פעולה עם החלטות האיחוד, גם כאשר מדובר בנושאים רגישים כמו ישראל.

כאן עולה אחת השאלות המרכזיות עבור ישראל. במהלך כהונתו של אורבן, היחסים בין ישראל להונגריה היו קרובים במיוחד. אורבן נחשב לבעל ברית חשוב של ממשלת ישראל, ואף פעל לא פעם לטובתה בזירה הבינלאומית. כך למשל, הונגריה השתמשה בזכות הווטו שלה בתוך האיחוד האירופי כדי לחסום החלטות שנחשבו כעוינות לישראל. תחת הנהגתו של מדיאר, המצב עשוי להשתנות. הוא כבר הצהיר כי ממשלתו תבחן כל החלטה לפי האינטרס ההונגרי, ולא תתמוך אוטומטית בישראל. מצד אחד, הוא הדגיש כי קיימים יחסים מיוחדים בין המדינות וכי ישראל תישאר שותפה חשובה, אך מצד שני הבהיר שהמדיניות תהיה פרגמטית יותר ופחות אידיאולוגית.

נושא רגיש נוסף הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אורבן החליט לפרוש מהארגון, בין היתר בעקבות צווי מעצר שהוצאו נגד בכירים ישראלים. לעומת זאת, מדיאר הודיע כי בכוונתו להחזיר את הונגריה לבית הדין. צעד כזה עשוי להיות בעייתי מבחינת ישראל, שכן הוא מחזק את המוסדות הבינלאומיים שלעיתים מבקרים אותה, ועלול להגדיל את הלחץ המדיני עליה.

אחת ההשלכות המרכזיות של חילופי השלטון היא האפשרות שישראל תאבד את אחד התומכים הבולטים שלה באירופה. בעבר, הונגריה שימשה מעין "מגן" עבור ישראל בתוך האיחוד האירופי, ולעיתים בלמה החלטות נגדה. כעת, אם הונגריה תתקרב יותר לעמדות האיחוד, ייתכן שישראל תעמוד בפני לחץ בינלאומי גדול יותר. עם זאת, חשוב לציין שלא מדובר בהכרח בשינוי חד או דרמטי, אלא יותר בשינוי בגישה, מעבר מתמיכה אוטומטית למדיניות שקולה וזהירה יותר.

המהפך בהונגריה אינו מקרה בודד, אלא חלק ממגמה רחבה יותר באירופה. בשנים האחרונות ניתן לראות כי מנהיגים פופוליסטיים, שהיו דומיננטיים בעבר, מתחילים לאבד מכוחם. פרשנים מסוימים רואים בכך תגובת נגד לגל הפופוליזם ששטף את היבשת בעשור האחרון. עם זאת, המצב עדיין מורכב, ורעיונות פופוליסטיים ממשיכים להשפיע על הפוליטיקה האירופית, גם לאחר הפסדים בבחירות.

בהקשר רחב יותר, ניתן לראות כי התהליכים שהתרחשו בהונגריה מזכירים במידה מסוימת את הדיונים הפוליטיים המתקיימים גם בישראל, במיוחד סביב מערכת המשפט, התקשורת והאיזונים בין רשויות השלטון. יחד עם זאת, לכל מדינה יש נסיבות ייחודיות משלה, ולכן קשה להסיק באופן ישיר מהמצב בהונגריה על העתיד הפוליטי בישראל.

לצד ההתלהבות מהמהפך הפוליטי, יש גם קולות שמטילים ספק בעומק השינוי. לפי פרשנויות שונות ושיח ברשתות, יש הטוענים כי פטר מדיאר אינו מייצג ניתוק מוחלט מהשלטון הקודם, אלא דווקא המשך שלו בצורה אחרת. הטענה נשענת על כך שמדיאר צמח מתוך המערכת של אורבן ואף היה חלק ממפלגתו בעבר. בנוסף, קשריו האישיים, כמו העובדה שאשתו לשעבר כיהנה כשרת המשפטים בממשלת אורבן, מחזקים אצל חלק מהפרשנים את התחושה כי מדובר באדם שמכיר היטב את מוקדי הכוח הקיימים, ואולי אף קשור אליהם.

יש אף מי שמשווים את המצב למודל הרוסי, שבו בשנת 2008 הוחלף לכאורה השלטון בין ולדימיר פוטין לבין דמיטרי מדבדב. מדבדב כיהן כנשיא רוסיה בין השנים 2008–2012, אך במהלך תקופה זו פוטין שימש כראש ממשלה, ולאחר מכן שב לכהן כנשיא. בשל כך, רבים ראו במהלך הזה סוג של "החלפת תפקידים" יותר מאשר שינוי שלטוני אמיתי, שבו נשמרה השליטה מאחורי הקלעים. עם זאת, חשוב להדגיש כי המקרה הרוסי אינו זהה למצב בהונגריה, שכן מדובר במערכות פוליטיות שונות ובנסיבות שונות. למרות זאת, יש הסבורים כי ניתן לזהות קווי דמיון מסוימים, במיוחד בכל הנוגע לאפשרות של המשכיות שלטונית גם לאחר חילופי הנהגה רשמיים.

בהקשר זה, בשלב זה לא ברור האם ויקטור אורבן יפרוש מהפוליטיקה, אך נראה כי הוא צפוי לעבור לאופוזיציה. עם זאת, גם מחוץ לתפקיד הרשמי, ייתכן שימשיך להיות גורם משפיע בזירה הפוליטית בהונגריה. לפי גישה זו, ייתכן שגם בהונגריה מדובר במהלך שמטרתו ליצור רושם של שינוי, מבלי לשנות באמת את המערכת. גם העובדה שאורבן קיבל את תוצאות הבחירות באופן רגוע יחסית ואף נראה נינוח לאחר ההפסד תרמה לחיזוק ספקולציות כאלה. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין הוכחות לכך שמדובר במהלך מתוכנן או ב"תרגיל פוליטי", ומדובר בפרשנויות בלבד.

בסופו של דבר, העתיד עדיין לא ברור. ייתכן שמדיאר אכן יוביל לשינוי עמוק במדיניות הפנים והחוץ של הונגריה, אך ייתכן גם שהשינויים יהיו מתונים יותר מהצפוי. עבור ישראל, המשמעות היא צורך להסתגל למציאות מדינית חדשה, שבה התמיכה כבר אינה מובנת מאליה, אלא תלויה באינטרסים משתנים.

הבחירות בהונגריה מדגימות עד כמה פוליטיקה מקומית יכולה להשפיע גם על מדינות אחרות. ישראל לא בהכרח מאבדת את הונגריה כידידה, אך היא עשויה לאבד שותפה שפעלה באופן אוטומטי לטובתה. במקומה, היא מקבלת מדינה שתפעל בזהירות רבה יותר ותשקול כל צעד לפי האינטרסים שלה. במציאות כזו, ישראל תצטרך להמשיך ולחזק את קשריה עם מדינות נוספות, ולהתמודד עם מציאות בינלאומית מורכבת יותר.