על פי החלטת הממשלה המע"מ (מס ערך מוסף) שהוא מס עקיף (מס משלם כל אדם אשר רוכש מוצר כלשהו שלא פטור ממס) עלה באחוז שלם בתחילת השנה האזרחית החדשה, האחד בינואר 2025. אנשים רבים עלולים לחשוב שזהו צעד מינורי ולא חשוב מכיוון שזהו רק אחוז אחד, האמנם?
לפני שנבין מהי השפעת העלאת המע"מ, חשוב להבין מהו מע"מ. מע"מ הוא מס עקיף המוטל על עסקאות, כלומר, על מכירה או רכישה של מוצרים וסיפוק שירותים כלשהם. המס נגבה בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק, החל מהיצרן ועד לצרכן הסופי, כאשר רק הצרכן הסופי נושא בנטל המלא של המס. ישנם מוצרים ושירותים הפטורים ממע"מ, כמו פירות וירקות, או באזורים מסוימים כמו העיר אילת, שבה רוב העסקאות פטורות מתשלום מע"מ. המע"מ משמש כמקור הכנסה מרכזי למדינה ונקבע כאחוז מסוים ממחיר המוצר או השירות.
לצורך השוואה, בארצות הברית יש מס מכירה (שדומה מאוד למע"מ) וכל ארץ (State) קובעת את גובה המע"מ. בחלק מהארצות הוא לא קיים ובחלקן הוא מגיע עד 7.25 אחוזים. בגרמניה יש שתי רמות מע"מ, 19 אחוזים מע"מ על רוב המוצרים ו- 7 אחוז מע"מ על אוכל, ספרים ומגזינים.
מאז 2015 המע"מ היה 17 אחוז אך בשל המלחמה שגרמה להוצאות אסטרונומיות, על הממשלה לאזן את ההוצאות בעזרת יותר הכנסות.
למרות שזה נראה כמו עלייה קטנה של אחוז אחד במחיר, במציאות זה לא ממש ככה. כשמעלים את המע"מ, הספקים נאלצים לשלם יותר על כל מה שהם צריכים לייצור, ולכן המחירים עולים הרבה יותר. למשל, חקלאי שמגדל עגבניות יצטרך לשלם יותר על מים, זרעים, חשמל, ארנונה והובלה. כל העלויות האלה מצטברות, כך שבסופו של דבר המחיר של העגבניות יעלה בהרבה יותר מאחוז אחד.
בסופו של דבר, את השלכות העלייה הזאת במחיר מעמד הביניים יצטרך לשאת. כאשר אנחנו נמצאים במצב שהשכר לא עולה אך המחירים כן, מעמד הביניים סובל ומצטמק.
כמובן, שכאשר מדובר בקניות גדולות כמו קניית דירה או נדל"ן המצב חמור עוד יותר. המחירים יעלו עוד ועוד וכך החלום של קניית דירה מתרחק.
המצב שאיתו אנחנו מתמודדים הוא רק ההתחלה. על פי התחזית של שאול אמסטרדמסקי (עיתונאי כלכלי) העלייה הזאת צפויה להתרחש גם שנה הבאה, וגם שנה לאחר מכן, וגם בשנה שאחר מכן.
הסיבה למחשבה זו מבוססת על התפיסה הכלכלית המודרנית, שכאשר מעלים את המיסים אז עולים המחירים וכתוצאה מכך פחות אנשים קונים. התופעה הזאת גורמת לכלכלה להיחלש ולעסקים להרוויח פחות. הדבר הזה עלול לגרום לתגובת שרשרת- עסקים מרוויחים פחות ופחות הם עלולים להתחיל לפטר עובדים או אפילו לפשוט רגל. כך הכלכלה נכנסת אל "לופ" של הצטמקות וזוהי הדרך המהירה לקריסה כלכלית של מדינה.
ראינו בעבר שגם כאשר המדינה הפחיתה את המע"מ ההפחתה לא "מתגלגלת" לצרכנים, הם ממשיכים לשאת בעלויות הגבוהות ומי שנהנה אלו החברות הגדולות ובעלות ההון, אשר ממשיכות ליהנות מרווחים בעוד שמעמד הביניים הולך ונשחק.
זאת לא הפעם הראשונה שהמע"מ עולה, בתחילת דרכו בשנת 1976 המע"מ היה 8 אחוזים, בנובמבר 1977 המע"מ עלה ל-12 אחוזים, בשנת 1982 המע"מ עלה ל-15 אחוזים, בשנת 1985 המע"מ עלה ל- 17 אחוזים ולאחר מספר חודשים ירד ל-15 אחוזים ועד שנת 2015 בכל כמה שנים הפחיתו והעלו את המע"מ בכחצי אחוז עד אחוז. במשך כמעט 10 שנים המע"מ היה ללא שינוי.
מצדדי העלייה טוענים שבגלל המלחמה הוצאנו כמות כבירה של כסף והממשלה צריכה עוד כסף על מנת לממן את המלחמה. דבר ראשון, בראיון למעריב של אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, ענה לשאלה האם ההתנהלות הזאת התחילה במלחמה. זו הייתה תשובתו: "“זה התחיל לפני כן, מהפעילות המשפטית, המלחמות בעולם, יש הרבה מרכיבים שמשפיעים. בכלכלה אין אף פעם גורם אחד שאתה אומר 'אם אני משנה אותו, הוא משנה את כל התמונה'. כלכלה היא אוסף של הרבה משתנים ומרכיבים וצריך לטפל בכולם, או באלו שאתה יכול לטפל. אז הכלכלנים לא יכולים לטפל בסיום המלחמה, אבל הם כן יכולים לטפל בדברים שבאחריותם. ולצערי הרב, אנחנו לא רואים טיפול." דבר שני, הטענה הזאת הייתה יכולה להיות סבירה אם ההתנהלות של הממשלה לא הייתה מכפירה כל כך.
מצד אחד, גורמים בממשלה טוענים שחסר כסף אך באותה נשימה הממשלה מוציאה כסף שהיא טוענת שאין לה על דברים לא חשובים, לדוגמא 33 משרדי ממשלה. לצורך השוואה, בהולנד, מדינה שדומה לישראל במגוון מדדים, יש 12 משרדים. לגרמניה, המדינה החזקה ביותר באירופה ובעלת כלכלה והשפעה רבה על אירופה - 15 משרדים.
ב-2020 פורסם מחקר השוואתי על ידי פרופ' קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. נאמר במאמר: "גם ביחס למדינות דמוקרטיות הדומות לנו מבחינת גודל האוכלוסייה – המספר המסתמן של משרדי הממשלה בישראל קיצוני וחריג". כמובן שקניג מדגיש שממשלות הן קטנות יותר ויעילות יותר אז מתגבר האמון של הציבור במוסדות הדמוקרטיים והציבוריות. כל משרד כזה צריך מעון, רכבים, עובדים ובעיקר הוצאות גדולות מאוד. ייעול של משרדי הממשלה הוא נושא חשוב ביותר, אשר עולה לאזרח הקטן כמות לא סבירה של כסף. הטענה שנכתבה היא דוגמא אחת מתוך רבות אשר עלינו לדאוג שיעלו בבחירות הבאות וקרבות באוקטובר 2026.
בסופו של דבר, בטווח הקצר מלחמות הן בין צבאות, בטווח הארוך - בין כלכלות. חיזוק הכלכלה הוא נושא ביטחוני בין השאר. אם לא נהיה חזקים כלכלית אז יהיה קשה מאוד להפעיל לחץ על חמאס ואז לא רק שלא תהיה עסקה, חמאס גם יחזור לרצועה, ישתקם ויחזור לאיים על תושבי הדרום, על מנת להחזיק את צה"ל ברצועה נצטרך הרבה מאוד כסף ולא נראה שיש גוף אחר שרוצה להחזיק באזור הזה. כמובן שמעבר לכל מה שציינתי, העלאה של מיסים גורמת לחברות גדולות מחו"ל לעזוב את הארץ ובכך גם לאנשים לעזוב את ישראל.
אחרי "נבואת הזעם" שלי, אני אגיד את הדבר הבא. אם אני וכלכלנים רבים טועים בטענות שלנו אז יופי, המצב שלנו עומד להיות טוב. אם הטענות שלי נכונות, המצב יהיה כל כך רע מבחינה כלכלית שאנשים לא יצביעו לאותם אנשים שפוגעים בהם ואיכות החיים שלהם, כך שבסופו של יום אני מאמין שהמצב ישתפר.
Comentarios