top of page

המצאות ישראליות בתחום הטכנולוגיה

ישראל הינה המדינה החמישית במספר הפטנטים לבן אדם. חלק מן הפטנטים הקלאסיים שכולנו מכירים הם: הטפטפות, עגבניות השרי, כיפת ברזל ודוד השמש. אך, ישראל בעלת פטנטים במגוון נושאים שונים כמו רפואה, חקלאות, מכניקה, מחשבים, רובוטיקה, ביטחון ועוד...

אז מהן ההמצאות הישראליות הבולטות והמפתיעות בתחום הטכנולוגיה? הנה כמה מהן.



מד דופק אוטומטי – אוניברסיטת בר אילן

ההתקן אשר מאפשר לשעונים חכמים וצמידי כושר למדוד דופק תוך כדי תנועה פותח על ידי פרופסור זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן.

בתחילת דרכה של טכנולוגיה זו מחירו של ההתקן היה גבוה ולא מתאים לשימוש במוצרי אלקטרוניקה יומיומית. פרופסור זלבסקי, מומחה עולמי בננו פוטוניקה ומעבדים אופטיים, נכנס לתמונה ופיתח התקן מד דופק אופטי, זעיר ומדויק.

כיום ניתן למצוא טכנולוגיה זו במוצרים שונים כמו שעוני אפל, מכשירי גלקסי החדשים ועוד מוצרי אלקטרוניקה.



מעבד 8088 : אינטל – פותח באינטל חיפה


למרות שאינטל אינה חברה ישראלית 13.5% מהפיתוחים שלה (נכון לשנת 2018) פותחו על ידי ישראלים!

מרכז הפיתוח של אינטל בישראל הינו אחד מהפוריים והחשובים ביותר בתעשיית ההייטק, אחד מפיתוחים אלו הינו פיתוח מעבד 8088 בשנות השבעים. מעבד זה נבחר לשימוש במחשבים הראשונים של חברת IBM. המעבד פועל במהירות של חמישה עד עשרה מגה-הרץ ומספק את צרכי המחשוב הבסיסיים של השוק.

כבר אז אינטל הבינה כי המוח הישראלי עתיד להניב פירות וצדקה, פיתוחים נוספים של ישראלים הם - מעבדי פנטיום מתקדמים, מעבדי הפלטפורמה סנטרינו, מעבדי סדרת סנדי ברידג' ומוצרי דגל אחרים (כולם פותחו פה בארץ).



מקלדת לייזר - פותח על ידי חברת lumio הישראלית


פיתוח זה לא הגיע עדיין לשוק מכיוון שהמקלדת לא פותחה במלואה. חברת לומיו הישראלית לקחה את הרעיון אשר עלה בחברת IBM בשנות התשעים והפכה את הרעיון למציאות על ידי פיתוח מקלדת לייזר אשר ניתן להקרין על שולחן או קיר. המקלדת מתחברת לטלפון הנייד או מחשבי כף יד (אשר אין בהם מקום למקלדת בגודל מלא) בעזרת Bluetooth.

לאחר מס' שנים טכנולוגיית המקלדת נמכרה לחברה הקוריאנית סלואון אשר משכללת את הטכנולוגיה.

לכן נשאר רק לחכות לזמן בו הטלפונים הניידים והטאבלטים ישולבו עם מקלדות לייזר אשר יאפשרו הקלדה כמו במחשבים ניידים ונייחים.





מערכת זיהוי תנועה - חברת פריימסנס


מערכת זיהוי התנועה מבקרת שליטה באמצעות חישה של תנועת גוף דרך מצלמה היקפית ומאפשרת שליטה ע"י קליטה של תנועת הגוף. כלומר, מערכת זיהוי התנועה מתרגמת את תנועות הגוף לפקודות ממשק מחשב.

מערכת זיהוי התנועה פותחה במקור ע"י חברת פריימסנס ,בשנת 2005. לאחר מכן, מיקרוסופט קנו את זכויות היוצרים של מערכת זיהוי התנועה , לשימוש בקינקט בקונסולת האקסבוקס 360 והאקסבוקס וואן- בעזרת הקינקט ניתן לשלוט במשחקים שונים באמצעות תנועות גוף ללא שלט.

כיום החברה שייכת לאפל, שרכשה אותה לפני שנתיים ועדיין לא שילבה את הטכנולוגיה במוצרים שלה.


דיסק און קי – חברת M-Sistems


החסן הנייד הינו מכשיר זעיר לאחסון נתונים למחשב. החסן הנייד משתמש בזיכרון הֶבְזֵק (Flash) לאחסון נתונים ובממשק ה-USB של המחשב להעברתם אל המחשב או ממנו. את המכשיר פיתחה לראשונה חברת M-systems  הישראלית בראשות דב מורן.

בזכות הדיסק און קי (החסן הנייד) כל המידע האלקטרוני שלנו זמין בכל מקום, צורך חשוב בעידן הגלובליזציה. המצאת הדיסק און קי והמצאות אחרות נובעות מהצורך שלנו להתקדם ולהיות יותר ויותר ניידים. זאת בכדי שיהיה אפשר להעביר מידע בצורה מהירה ביותר, בין מרחקים גדולים.


גלולת מצלמה PillCam – חברת Given Imaging


הקפסולה האנדוסקופית היא פיתוח טכנולוגי חדשני לאבחון מחלות שונות, המערבות את המעי הדק. טכנולוגיית הקפסולה, שפותחה על ידי חברת  Given Imaging מיוקנעם, מאפשרת לרופאים לצלם את המעי הדק לכל אורכו על ידי בליעת גלולה, המכילה מצלמה והבזק (פלאש). המצלמה הזעירה משדרת את התמונות לגלאי, הנישא על גופו של המטופל במשך שעות הבדיקה. עד לפיתוח הקפסולה האנדוסקופית לא ניתן היה להדגים את המעי לכל אורכו באמצעים הרגילים. הודות לקפסולה אפשר לצלם את המעי הדק בצורה פשוטה, מדויקת, נוחה ועם סיכון נמוך לסיבוכים.

אלו רק חלק מההמצאות הישראליות שהומצאו בישראל, למרות שישראל קיימת רק 70 שנים ההישגים אליה הגיעה המדינה בתחומי ההייטק והפטנטים גבוהים ומרשימים. בכמות הזמן הקטנה שהמדינה קיימת ישראל יצרה לעצמה שם בעולם כמעצמת הייטק ופיתוח.

ומי יודע אולי בעוד כמה שנים ההמצאה שלכם תהיה בכתבה....

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה

המשפט שנחרט בזכרון הקולקטיבי של כל ישראלי נאמר על ידי טל ברודי בעונה בה זכתה מכבי תל-אביב באליפות אירופה (שנת 1977). אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, אלא בהכול". עד אז ישראל היתה עוד "סתם

bottom of page