כל שנה אנו חוגגים את יום העצמאות, יום זה מציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שהתקיימה בביום שישי, 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח.-רז בן ציון י4
ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטת החלוקה, לפי החלטה זו על שטח ארץ-ישראל יוקמו שתי מדינות – יהודית וערבית. הנהגת היישוב היהודי הסכימה להחלטה אך ההנהגה הערבית התנגדה לה ופתחה במלחמה על היישוב היהודי.
בעקבות ההחלטה ובעיצומם של הקרבות, הודיעה בריטניה כי תעזוב את ארץ-ישראל ב-15 במאי 1948. בהנהגתו של דוד בן גוריון, מנהיג היישוב היהודי וראש הממשלה הראשון, הוחלט כי ההכרזה על הקמת המדינה תתקיים ביום שישי, 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח.
את הכרזת העצמאות קרא בן-גוריון בישיבה חגיגית של מועצת העם, ההכרזה התקיימה בעיר תל אביב, בבית דיזינגוף.
יושב ראש מנהלת העם , דוד בן גוריון, הכריז על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות (מסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל).
לפני ההכרזה הנהגת היישוב היהודי בארץ ידעו שעם סיום המנדט הבריטי (ששלט אז בארץ), צבאות ערב יפלשו לארץ בניסיון למנוע את יישום תכנית החלוקה של האו"ם (תוכנית שהוצעה על ידי האו"ם לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי).
למרות הסיכון הקיים בהכרזה, אזהרתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית ועצות של מדינות שונות לדחות את ההצעה, החליטה מנהלת העם להכריז על מדינת ישראל.
אודיו - הכרזת העצמאות - דוד בן גוריון
מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל. המגילה תיארה את אופייה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין.
מגילת העצמאות כוללת חמישה חלקים:
1. סקירה היסטורית של זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. פרישת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.
2. הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.
3. עקרונותיה של המדינה החדשה.
4. פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.
5. חתימות.
תוכן ההכרזה כולל פירוט ההצדקות והסיבות להקמתה של המדינה.
הצדקה היסטורית - בן גוריון מדגיש את הקשר ההיסטורי, הדתי והתרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל. עם ישראל עזב את הארץ שלא מרצונו לאחר שהוגלה ממנה בכוח ולכן יש לו הזכות לחזור אליה ולהקים מדינה. ובנוסף השואה הוכיחה את הצורך של היהודים בפתרון והפתרון הוא מדינה יהודית בארץ ישראל.
הצדקה בין לאומית/משפטית - בהכרזה מצויינים 3 מסמכים המקשרים בין ארץ ישראל לעם היהודי.
ב-1917 בהצהרת בלפור בריטניה כתבה שהיא "רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל… "
בנוסח המנדט בריטניה חוזרת על הבטחה זו. גם בכ"ט בנובמבר בהצבעה שנערכה באו"ם הוחלט על הקמת מדינה ליהודים. לכן זכותם של היהודים להקים מדינה.
הצדקה טבעית - כמו שלכל עם יש מדינה גם ליהודים מגיעה מדינה. זוהי זכותם הטבעית.
לאחר מכן בהכרזה דוד בן גוריון קובע את שמה של המדינה, את מועד הקמתה, את מוסדות השלטון והוא מתאר את האופי הרצוי של המדינה - מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית.
מדינה דמוקרטית – בן גוריון לא קורא במפורש את המילה "דמוקרטיה" אבל העיקרון הדמוקרטי מופיע במספר סעיפים בהכרזה, לדוגמא: "תבטיח חופש מצפון, דת, לשון, חינוך ותרבות…", "אנו קוראים לבני העם הערבי… ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל המוסדות"., "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"- דגש על שוויון זכויות בפני החוק, שוויון בזכויות הפוליטיות ושוויון חברתי ועןד.
מדינה יהודית - "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל", נאמנות למסורת היהודית: "ותהיה מושתתת על חירות, הצדק, השלום לאור חזונם של נביאי ישראל".
מגילת העצמאות קובעת כי שמה של המדינה הוא "ישראל" או "מדינת ישראל". שם זה מופיע בתנ"ך מעל ל2000 פעמים, שם זה הוא אחד משמותיו של יעקב אבינו. בין השמות שנדחו היו "ציון", "ארץ ישראל", "יהודה" ו"עֵבֶר". השם מייצג את אופייה היהודי של המדינה, ללא יצירת בעיות לזהותם של אזרחים לא יהודים, וללא התחייבות לאידאולוגיה או למציאות פוליטית מסוימת.
בהכרזה בן גוריון פונה לכמה גורמים: לאו"ם - בן גוריון מבקש לקבל את המדינה החדשה, לערבים שחיים במדינת ישראל - בן גוריון קורא להם להשתתף בבניין הארץ ולקבל אזרחות שווה וייצוג במוסדות המדינה, פונה למדינות השכנות במטרה לשלום ושיתוף פעולה הדדית, פנה לליהודי התפוצות לבוא ולקחת חלק בבניית הארץ.
ההכרזה היא הצהרה רשמית על הקמתה של מדינת ישראל. היא כוללת הוראות מעשיות, שמה של המדינה, תאריך הקמת המדינה, מוסדות שלטון.
ההכרזה מתארת את אופייה של המדינה - יהודית ודמוקרטית ואת הערכים חירות ושוויון שלפיהם המדינה תפעל.
בהכרזה נקבע שהמדינה היא מדינתן של היהודים שחיים בה וגם של יהודי התפוצות. זו מדינה של המיעוטים החיים בה. המיעוטים האלה הם אזרחים שווי זכויות במדינה הדמוקרטית ולכן היא חשובה כל כך.
מאז אנו חוגגים את יום העצמאות, חג לאומי ומועד במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חגגיגת יום העצמאות בארץ מתבטאת בטקסים ואירועים, ולדוגמא: טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים דתיים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים כגון: חידון התנך.
מלחמת העצמאות
11 דקות לאחר סיום המנדט הבריטי, ב-15 במאי בשעה 00:11 (שעון ישראל), 18:11 (שעון וושינגטון), הכיר נשיא ארצות הברית הארי טרומן בישראל, שלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות . למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב לישראל.
ב-30 בנובמבר 1947. בבוקר היום שלאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם למחרת ההצבעה באו"ם, הערבים תושבי הארץ פתחו במתקפה על היישובים היהודיים והחלה מלחמת העמצאות.
ב-14 במאי 1948, ביומו האחרון של המנדט הבריטי, הכריזה הנהגת היישוב היהודי על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. למחרת פלשו לתחומי ארץ ישראל הצבאות של מספר מדינות ערביות (סוריה, עיראק, עבר הירדן ומצרים) בסיוע כוחות צבא קטנים יחסית מלבנון וערב הסעודית, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.
הלחימה בין צה"ל, לבין הצבאות הערביים בארץ ישראל, הסתיימה בפועל בינואר 1949, אך המלחמה הסתיימה רשמית רק ב-20 ביולי 1949, עם חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון בין ישראל לשכנותיה הערביות: הסכם שביתת הנשק עם סוריה.
ישראל ועבר הירדן היו המרוויחות העיקריות מהמלחמה (מבחינה טריטוריאלית) וערביי ישראל היו המפסידים העיקריים.
Comments