ההכתרה של טראמפ וחזרתו לבית הלבן

חזרתו של דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב, היא אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים בהיסטוריה. כדי להבין את המשמעות של האירוע ננסה להבין מיהו האדם ומה היו הנסיבות.

דונלד טראמפ נולד ב-14 ביוני 1946 בקווינס, ניו יורק, למשפחה מבוססת שהתפרנסה מעסקי נדל"ן. אביו, פרד טראמפ, היה יזם נדל"ן מצליח, ודונלד הצטרף לעסק המשפחתי לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת פנסילבניה. בשנות השבעים והשמונים הפך טראמפ לאחד מיזמי הנדל"ן המפורסמים בניו יורק, כשהוא בונה ומנהל גורדי שחקים, בתי קזינו ומלונות יוקרה. אחד המיזמים הבולטים שלו היה מגדל טראמפ במנהטן, שהפך לסמל הצלחתו. בשנות התשעים נקלע טראמפ לקשיים כלכליים בעקבות חובות כבדים בתחום הקזינו, אך הצליח להתאושש.

טראמפ תמיד היה ידוען- הוא התארח בכ-12 סרטים וכ-14 תוכניות טלוויזיה, אך ההופעה הידועה ביותר שלו היתה כמארח בתוכנית הריאליטי "המתמחה" שהשיק בשנת 2004. הופעתו הבוטה והסגנון הישיר שלו כבוס קשוח שבסופו של כל פרק קובע מי "מפוטר", הקנו לו תהילה מחודשת והפכו אותו לכוכב תקשורת.

הריצה של טראמפ לנשיאות בשנת 2016 נבעה ממספר סיבות. ראשית, הוא זיהה את תחושת חוסר שביעות הרצון מהממסד הפוליטי בוושינגטון בקרב רבים מהבוחרים האמריקאים, הן מצד הדמוקרטים והן מצד הרפובליקנים. כך הוא ניצל את דמותו כאיש עסקים מצליח וכאאוטסיידר פוליטי, כדי להציג את עצמו כמי שיכול "לנקות את הביצה" ולהביא שינוי אמיתי. בנוסף, טראמפ ראה את ההגירה הבלתי חוקית, הסכמי הסחר והמדיניות הכלכלית כתחומים בהם ניתן להחזיר את אמריקה ל"גדולתה", מסר שהפך לאבן היסוד של קמפיין הבחירות שלו.

החלטתו לרוץ הושפעה גם מההתעניינות התקשורתית הרבה בו. טראמפ ידע כיצד לנצל את המדיה החברתית והעיתונות כדי לקבל חשיפה חסרת תקדים, ללא צורך בהוצאות פרסום מסיביות כמו מתחריו. מעבר לכך, קמפיין הבחירות שלו ניזון מהתסכול של מעמד הביניים, במיוחד במדינות המתנדנדות, שהרגישו שנשיאות אובמה וממשלות קודמות הזניחו את צרכיהם.

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות לראשונה בשנת 2016 הייתה תוצאה של שילוב בין מספר גורמים משמעותיים שהטו את הכף לטובתו. טראמפ הצליח לרתום את זעם הציבור האמריקאי כלפי האליטה הפוליטית בוושינגטון והציג את עצמו כאאוטסיידר, כמי שאינו מחויב לכללי המשחק של הממסד הפוליטי המסורתי. קמפיין הבחירות שלו נשען על מסרים פופוליסטיים חזקים שהתמקדו בנושאים כגון הגירה, כלכלה והביטחון הלאומי, תוך שימוש בסיסמאות קליטות כמו "Make America Great Again" שהפכו לסמל של שינוי עבור מיליוני אמריקאים. אחד המהלכים המרכזיים שהובילו לניצחונו היה היכולת שלו לגייס את קולות מעמד הפועלים הלבן במדינות המתנדנדות כמו פנסילבניה, ויסקונסין ומישיגן, מדינות שעד אז נחשבו מעוזים דמוקרטיים. טראמפ גם ניצל את חולשת הקמפיין של הילרי קלינטון, שהתמודדה עם תדמית קרירה ומנותקת, והשכיל להשתמש במדיה החברתית ככלי מרכזי לשליטה בנרטיב הציבורי. יחס המפלגה הרפובליקנית אליו בתחילת הדרך היה מסויג מאוד, ורבים בממסד הרפובליקני ניסו לבלום את עלייתו. עם זאת, לאחר ניצחונו בפריימריז ובבחירות הכלליות, מרבית המפלגה התייצבה מאחוריו, והפכה אותו למנהיג דומיננטי ששינה את פניה של המפלגה הרפובליקנית למשך שנים קדימה.

תקופת כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ (2017–2020) הייתה אחת התקופות הסוערות בתולדות הנשיאות האמריקאית. מדיניותו התאפיינה בגישה לאומנית מובהקת תחת הסיסמה "אמריקה קודם" (America First), אשר התבטאה בין היתר בהגבלת הגירה, שינויים במדיניות הסחר, ופרישה מהסכמים בינלאומיים כמו הסכם האקלים של פריז והסכם הגרעין עם איראן.

בתחום הכלכלה, טראמפ קידם קיצוצי מס משמעותיים, הפחתת רגולציות לטובת עסקים, ותמך במדיניות שכללה מלחמת סחר עם סין. מדדים כלכליים רבים הצביעו על צמיחה ותעסוקה גבוהה, אך מגפת הקורונה שפרצה ב-2020 פגעה משמעותית בהישגיו הכלכליים וגררה ביקורת נרחבת על אופן ניהול המשבר.

מדיניות החוץ של טראמפ לא הייתה שגרתית, וכללה מפגשים היסטוריים עם קים ג'ונג-און, מנהיג צפון קוריאה, הידוק הקשרים עם ישראל תוך קידום הסכמי אברהם ועימותים עם נאט"ו ועם בעלות ברית מסורתיות אחרות.

כהונתו כללה גם שני משפטי הדחה – הראשון בעקבות פרשת אוקראינה, והשני לאחר אירועי הפריצה לקפיטול. למרות השערוריות, טראמפ שמר על בסיס תומכים נאמן שהמשיך לתמוך בו גם לאחר הפסדו בבחירות לג'ו ביידן.לאחר סיום כהונתו, עמד דונלד טראמפ בפני שורת תיקים ותביעות משפטיות שהמשיכו ללוות אותו במהלך ממשל ביידן. בין התיקים הבולטים הייתה החקירה בנוגע לתפקידו בפריצה לקפיטול ב-6 בינואר 2021, שכללה בחינה של מעשיו והצהרותיו לפני ובזמן המתקפה. בנוסף, הוא נחקר בגין שמירת מסמכים מסווגים באחוזתו במאר-א-לאגו לאחר סיום כהונתו. בנוסף, טראמפ התמודד עם תביעות אזרחיות, כמו זו מצד התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, לטישיה ג'יימס, שטענה להונאה פיננסית מצד הארגון העסקי שלו, ובמקביל נדרש להתמודד עם חקירות מס בטענה שניהל רישומים שגויים. התיקים והתביעות הללו היוו נטל משמעותי על טראמפ, אך הוא ניסה למנף אותם בטענה כי מדובר ברדיפה פוליטית שנועדה למנוע את חזרתו לזירה הפוליטית. הטענות הללו חיזקו את בסיס תומכיו, אך העמיקו את הקיטוב בארצות הברית.

למרות זאת, דונלד טראמפ המשיך להיות דמות בולטת בפוליטיקה האמריקאית גם בתקופת ממשל ביידן. במהלך תקופה זו, טראמפ שמר על מעמדו כמנהיג של המפלגה הרפובליקנית, השפיע על הבחירות המקדימות למועמדים רפובליקנים ותמך באופן פעיל במועמדים שמזוהים עם עמדותיו הפוליטיות. בנוסף, הוא המשיך לטעון באופן עקבי כי הבחירות לנשיאות ב-2020 נגנבו ממנו, טענות שהובילו לדיונים נרחבים על אמינות הבחירות והשפיעו על מגמות בחקיקה מדינתית הקשורה לבחירות. טראמפ גם פעל להגביר את נוכחותו הציבורית דרך עצרות פוליטיות, נאומים ופעילות ברשתות החברתיות, בעיקר דרך הפלטפורמה שהקים, Truth Social, לאחר שהושעה מטוויטר. פעילותו בתקופה זו תרמה לשמירה על הבסיס הפוליטי הנאמן לו, אך גם עוררה מחלוקות רבות והחריפה את הפילוג הפוליטי בארצות הברית.

לבחירות של 2024 הוא חזר עם כוחות מחוזקים. הפעם המפלגה התייצבה מאחוריו, ולמרות שהוא לא היה נשיא מכהן, הוא הצליח לנצח את שאר המתמודדים בפריימריז בקלילות ואף הפך חלק מהם לתומכים ולמכפילי כוח. גם את המתמודד העצמאי לנשיאות, רוברט פרנסיס קנדי ג'וניור, הוא הצליח לשכנע לפרוש ולתמוך בו. .RFK Jr הוא בנו של הסנטור רוברט פרנסיס קנדי, אחיו של הנשיא ג'ון פ. קנדי, שניהם בנים למשפחת קנדי שנרצחו בעת מילוי תפקידם. התמיכה בטראמפ של בן ממשפחת קנדי הדמוקרטים פרצה מחסום למצביעים המרכז המתנדנדים.

אלון מאסק, המיליארדר והיזם, היה דמות מפתח בסיוע לטראמפ להיבחר מחדש לנשיאות. מאסק, בעל האימפריה העסקית המגוונת, רכש את הרשת החברתית טוויטר, מהלך ששינה את המפה החברתית והפוליטית. אחד הצעדים המרכזיים של מאסק היה להחזיר לטראמפ את חשבונו בטוויטר, מה שמאפשר לו גישה ישירה לקהל רחב של תומכים. ההשפעה של החזרה הזו הייתה גדולה במיוחד, שכן היא אפשרה לטראמפ לשוב ולהיות פעיל במרחב הציבורי הדיגיטלי, לחשוף את עמדותיו ולקדם את מסריו, תוך שמירה על קשר ישיר עם הציבור.

טראמפ הוא לא היחיד שחוזר הביתה. עוד לפני כניסתו לבית הלבן, הוא הצליח לדחוף ולהביא להסכם החזרת החטופים בעזה. הממשל הנכנס, עוד לפני חילופי הממשל, היה מעורב באופן פעיל במאמצים להגיע להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס. טראמפ אף איים בפתיחת שערי הגיהנום אם השבויים לא יחזרו עד למועד השבעתו. ואכן החמאס וישראל חתמו על ההסכם  וחטופים החלו להשתחרר  עוד לפני טקס ההשבעה. 

החטופים הישראלים הם לא היחידים שחזרו, לאחר ההשבעה טראמפ מיהר וחתם על שורה של הוראות, בין היתר צו שחנן ושחרר את האסירים הפוליטיים שהיו מעורבים באירועי הפריצה לקפיטול לפני בדיוק ארבע שנים. ובכך קיים את הבטחתו לבוחר לסיים את אותה פרשה.

מה צפוי מהמשך כהונתו בבית הלבן? אי אפשר לדעת. טראמפ ידוע בהתנהגותו הבלתי צפויה. לפי השבועיים הראשונים לחזרתו, ככל הנראה, צפויות לנו 4 שנים לא משעממות כלל וכלל.