גל האלימות בישראל

כולנו שמנו לב לכך שבזמן האחרון יש עלייה דרמטית במקרי האלימות בכבישים בישראל, מקרים בהם קללות, מכות ואיומים כתגובות לאי הבנות פשוטות בכביש הפכו לשגרה יומיומית והחליפו את תרבות הדיבור בכביש. כמעט כל יום שומעים בעיתונות ובטלוויזיה על מקרי אלימות קשים כנגד נהגים של רכבים פרטיים, נהגי אוטובוס וכנגד הולכי רגל. להערכתי כולנו שמענו או הצענו לחברים קרובים ולבני משפחה לא להגיב לאירועים בכביש, לא לצפור, לא להתעצבן, לא להעיר הערות, תמיד לנעול את האוטו ולסגור את החלונות בזמן נסיעה או עצירה בשל החשש שהצד השני בכביש יגיב בצורה אלימה וקיצונית.

מקרים אלו משאירים צלקות נפשיות וטראומות לקורבנות, וחלקם אפילו גובים חיי אדם. בנוסף לאלימות בכבישים גם קיימת עלייה משמעותית באירועי האלימות בבתי ספר, בבתי חולים, במקומות ציבוריים ועוד.

גל האלימות התחיל לפני מספר חודשים, ממקרי אלימות ספורים ומתונים לאחר אי הבנות הפכה השגרה הישראלית לשגרה של פחד וחשש לא רק מנסיעה בכבישים אלא גם מהליכה ברחוב. נראה שתגובה מתונה כגון צפירה או הערה יכולה לגרום לקללות, לשליפת סכין או אפילו לאקדח, למכות ולאגרופים.

הנתונים מדאיגים: לקטינים עד גיל 18 בלבד נפתחו השנה למעלה מ-4,500 תיקים, ובבתי החולים התקבלו בשנה שעברה כ-5,000 תלונות על תקיפות אלימות ברחבי הארץ.

לפי סקר של עמותת "אור ירוק" שנועד לבחון את שיעור האנשים המדווחים על תופעות שונות של זעם ותוקפנות מצד נהגים בישראל, אחד מכל שני ישראלים (48%) דיווח כי נתקל בקטטה בכביש. עוד מראה הסקר, כי 79% מהישראלים דיווחו שנתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה באלימות מילולית ותנועות מאיימות בכביש.

כ 92% מהישראלים מדווחים כי לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ראו רכב חותך רכבים אחרים או צופר בכוונה ובאגרסיביות.

כשנשאלו העונים בסקר מהו לדעתם הפתרון הטוב ביותר לבעיית האלימות בכבישים, 33% מהם טענו כי הגברת האכיפה המשטרתית היא הדרך הנכונה לפתרון; 30% טענו כי הפתרון הוא חינוך, 28% טענו כי החמרת הענישה, ו-9% טענו כי הסברה.

בעמותת אור ירוק טוענים כי מחקרים בעולם מראים קשר ישיר בין התנהגות אלימה להגדלת הסיכון למעורבות בתאונות דרכים. נהגים החשים כעס מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש, כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי.

הנתונים הללו מראים שהתופעה של אלימות בכבישים הפכה לשגרה ולדבר שכל ישראלי חווה על בשרו. לפי פרופסור יורם יובל, יכולות להיות מספר סיבות לעליית האלימות בישראל. סיבה אחת יכולה להיות תקופת הקורונה שעברה על כל העולם וגם על ישראל. אנשים היו סגורים בביתם למשך תקופה ארוכה, ומשהו בלחץ ובדיכוי של הסגרים הוציא מאנשים את סערת הרגשות, את תחושת השנאה והאלימות. עוד סיבה לגל האלימות יכולה להיות גם המספר הרב של מערכות הבחירות שעברו על ישראל, כל המערכות היו מלאות בשנאה, בהסתה ובשיח אלים, ובשל כך נוצר קיטוב ענקי בעם. האוכלוסייה בישראל נחצתה לימין ולשמאל, ונוצר מצב של עוינות ושנאה כמעט מיידית כלפי האחר, מה שהצית את האלימות.

בשנה האחרונה התרחשו המון מקרי אלימות, בחרתי מספר אירועים אשר לדעתי מייצגים את הקבוצות אשר נפגעות מהאלימות: נהגים פרטיים, נהגי אוטובוסים והולכי רגל. כמובן שישנם עוד המון מקרי אלימות חמורים במקומות אחרים ובמעורבות של קבוצות אחרות בחברה הישראלית.

נתחיל עם אירוע שהתרחש בנובמבר 2022, באירוע רוכב אופנוע הכה נהג בדרך איילון. על פי תיעוד התקרית, הגבר, רוכב אופנוע, נראה מכה את הנהג, כבן 50, באמצעות קסדה מספר פעמים - עד שלבסוף הוא נפל. לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד אריק גרינפלד, תושב העיר בן 36, שתועד מכה באמצעות קסדה נהג שלטענתו פגע באופנוע שעליו רכב בנתיבי איילון. בעקבות זאת אושפז הנהג בבית החולים.

אחד האירועים הכי חמורים אשר התרחשו השנה היה אירוע הרצח במעבר החצייה בחולון של יורי וולקוב ז"ל. אירוע זה עורר סערה במדינה עקב ההידרדרות של האלימות עד כדי רצח והדגיש את רמת החומרה של גל האלימות. אירוע זה ואירועים אחרים העלו את השאלה האם אדם נורמטיבי אשר יוצא מביתו לשגרת יומו יחזור למשפחתו בשלום. יורי וולקוב ז"ל ואשתו לנה הלכו לראות דירה ביום רביעי בחולון, הם המתינו במעבר חצייה ברחוב אילת - ובאור ירוק החלו לחצות. רוכב אופנוע חתך אותם באור אדום וכמעט פגע בהם, לנה הספיקה לצלם את רוכב האופנוע אשר חתך אותם. רוכב האופנוע ראה את האישה מצלמת, חזר אליה ודרש את התמונה. וולקוב ביקש ממנו להמשיך לנסוע, בתגובה רוכב האופנוע דקר את יורי בחזהו והרג אותו. מותו של יורי נקבע בבית החולים וולפסון בעיר.

מי שגם סובלים המון מתקיפות אלימות הם נותני השירות, נהגי המוניות והאוטובוסים.

נהג מונית או אוטובוס חווה על בסיס יום יומי אלימות מצד לקוחות, כאלה שמסרבים לשלם להם על שירותם או כאלה שמגיבים במידה לא סבירה על בקשה של הנהג. הלקוחות מאיימים, מקללים, יורקים ולעיתים גם מרביצים ופוגעים אפילו בזמן נהיגה.

הנתונים מגוחכים: ב2022 התרחשו כ4,400 אירועי תקיפה פיזית או מילולית כלפי נהגים, כ41% מנהגי האוטובוס חוו תקיפה פיזית אחת לפחות וכ69% מהם לא מרגישים בטוחים.

דוגמא לאירוע תקיפה שכזה הוא אירוע התקיפה של רון גל-אור, נהג אוטובוס מטעם חברת אגד ברחובות. און התחיל את יום עבודתו כרגיל כאשר נתקל בחבורת נערים אשר לא שילמו על הנסיעה באוטובוס - תופעה נפוצה ביותר בארץ, בשלב מסוים העיר להם וביקש שישלמו על השירות, אך במקום לעשות זאת הנערים בחרו באלימות, הם דחפו, קיללו, הרביצו ובעטו ברון שרק רצה לבצע את עבודתו ולחזור בערב למשפחתו. האנשים באוטובוס ניסו להפריד בין הצדדים ולעצור את הנערים. לאחר האירוע רון התקשר למשטרה ונלקחו עדויות מהצדדים. למרות הפגיעה הקשה בו, רון החליט לחוס על הנערים בגלל שלא רצה לפגוע בעתידם. הוא ראה באירוע זה טעות חד פעמית שלא תחזור, אך האירוע לא נגמר שם, הוא רק החמיר. למרות המעשה הטוב של רון, הנערים עקבו אחריו ונקמו בו על כך שהזעיק משטרה וסיבך אותם, הוא הבחין בהם אך זה היה מאוחר מידי, הם תקפו אותו כקבוצה, בעטו בו, הרביצו לו ולבסוף השליכו אותו לתחתית גרם מדרגות שהיה באזור. רון היה בהלם, הוא לא האמין למה שקרה וחשש מכך שלא יראה עוד את משפחתו ולא יחזור הביתה. מהאירוע הנורא רון יצא עם שברים בחוליות, דבר שלטענתו ידרוש טיפולים רפואיים רבים ויקרים ואולי יעלה לו בעבודתו, אך יותר מכך לרון נותרה צלקת נפשית, טראומה, הוא חושש מכל אדם שעולה לאוטובוס, מכל נער שבעבר נראה תמים ועכשיו מהווה איום. מאז המקרה המשטרה לא יצרה שום קשר עם רון ולא עדכנה אותו בנוגע לכתבי אישום של הנערים שתקפו אותו.

עוד עדות למקרה אלימות בכביש הוא של הדיל אבו סריס, כאשר הייתה באוטו עם ילדיה, חייה וחיי ילדיה היו בסכנה בגלל גבר עצבני האוחז בסכין.

מתוך העדות: "הייתי בדרך הביתה ומישהי נכנסה לנתיב שלי בצורה מפתיעה. נלחצתי", "דפקתי ברקס חזק וצפרתי. היא הרימה לי אצבע משולשת. הסתובבתי לראות שהילדים שלי בסדר, ואני קולטת שאח של הנהגת יורד מהרכב. פתחתי חלון כדי להבין מי זה, והוא התחיל לתקוף אותי ומשך לי את המטפחת. קלטתי שיש לו משהו חד ביד והבנתי שהחיים שלי ושל הילדים שלי מאוימים".

"זה היה רגע שבו אתה מבין שהחיים שלך הולכים ללכת על סתם", "רק חשבתי על הילדים – איך הם הולכים לראות את אמא שלהם בפעם האחרונה בחיים. הבחור הזה שתקף אותי חזר הביתה באותו הלילה, שתה קפה יום למחרת והעולם ממשיך". משפטו של התוקף של הדיל עוד לא החל.

התרחשו עוד עשרות מקרים כאלה בשנה האחרונה, לא נראה שגל האלימות עומד להיפסק. האכיפה ותגובת המשטרה לא מספיקות, הרבה מהתיקים נסגרים בשל חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות, לא מעדכנים את הקורבנות ולא מספקים להם דרכי התמודדות עם הטראומה שחוו. טיפול שכזה בתיקים ללא עונש ראוי לתוקפים לא עוצר אותם מלתקוף בפעם הבאה ולא מרתיע אותם.

קישור לכתבה של חדשות 12 על גל האלימות. https://youtu.be/jNVOF4Wk-LI

עכשיו, כשהחלה שנת 2023 אני מקווה לכך שגל האלימות יפסק, שאנשים כבר לא יחששו לצאת לרחוב, שלא יפחדו להעיר, לצפור ואפילו לדבר, שהמשטרה תחמיר עם הפושעים ותקיים אכיפה חוקית אשר באמת תרתיע ותפחיד אנשים מלפעול בצורה אלימה כלפי אדם אחר.

שנה טובה!