בטח שמעתם על תיאורית הרב-יקום (או בשמה הלועזי והקליט יותר: תיאורית ה-"מולטיברס"), אם בגלל מארוול או סרטוני תיאוריות ביוטיוב. לפי התיאוריה, כל בחירה יוצרת יקום, כך שיש אינסוף יקומים, שבכל אחת וריאציה שונה במקצת מהקודמת הודות לבחירות השונות שנעשו. לדוגמה, ייתכן וקיים יקום שבו כל בחירותיי הובילו לכך שאני מפורסם, או שאני בכלל בתיכון הראשונים ויכול לעוף, אך כרגע כל בחירותיי הובילו לכך שאני פה על האדמה וכותב את הביקורת על הסרט המדהים שבבסיסו דן בבעיות הוריות.-נעם שמעוני
הסרט מתחיל בהצגת הדמות הראשית, "אוולין", אשר מתקשה בתשלום המיסים עבור מכבסתה. בדרכם לייעוץ מס, בעלה חושף בפניה כי ה-"מולטיברס" הוא אמיתי, וכי האדם שמדבר איתה אינה האיש שמולה, אלא בעלה מיקום אחר. עוד הוא חושף, כי אוולין עלולה להיות היחידה שיכולה לעצור נבלית גדולה, המחזיקה בנקודת המבט ששום דבר אינו משנה הודות לחוסר המשמעות של היקום ביחס לגודלו, אי הצדק והאקראיות של ה-"מולטיברס". על כן, היא בוחרת להשתמש בכוחותיה בצורה לא אחראית, מה שגורם לרוב מעשיה להיות פוגעניים לבני אדם ברחבי ה-"מולטיברס".
אחרי התקציר הזה אתם בטח תוהים: זה נשמע כמו עוד סרט של מארוול, מה כל כך מיוחד בו?
זה אחד מסוג הסרטים שהם טובים הרבה יותר אם לא יודעים על מה הם. לצד התיאוריות ההזויות והאקטים האבסורדיים שהועלו בסרט על ה-"מולטיברס" - שהן חלק גדול מהכיף והשיווק - קיים גם רגש רב, המתבטא בין אם בחקירת הקשר בין האמא לבת או אף בין אוולין ליועצת המס, ובין אם בהבנת אוולין כיצד בחירות מזעריות שעשתה השפיעו ועדיין משפיעות רבות על חייה.
הסרט גרם לי וליושבי האולם האחרים לצחוק בעודנו נעים באי-נוחות, להזדהות עם הדמויות עד כדי בכי (אני לא מגזים, אם אתם מפקפקים אתם מוזמנים לראות בעצמכם, זה רק יגדיל את הצלחתי) ואף לחשוב על משמעות קיומנו (בפעם האלף) ועל המוטיבים שלנו בחיים.
במידה ושכנעתי אתכם לראות את הסרט, חשוב שתדעו כי התיאוריות העולות וזמן ההקרנה הארוך עלול לגרום לכם לאבד מעקב אחריי העלילה; אבל במידה ותצליחו, אתם תתוגמלו בעלילה מדהימה, כתיבה מצחיקה ומרגשת, והנאה רבה. לא סתם אני חושב שזאת היא אמנות (אך מה אני יודע, אני רק יודניק מהנדסאים).
לסיכום, (ואם זה לא היה ברור עד כה,) אני ממליץ מאוד שתצפו בסרט, ותהנו מיצירה שנכתבה והוכנה בהשקעה רבה, מהכתיבה עצמה ועד התלבושות.
Commentaires