ביקורת על הסדרה "וונסדיי"

הסדרה "וונסדיי", הספין-אוף האחרון בזיכיון "משפחת אדמס", הועלתה לשירותי נטפליקס בעשרים ושלושה בנובמבר האחרון. כבר אחרי שבוע צברה הסדרה 341 מיליון שעות צפייה, ובכך שברה את השיא של העונה הרביעית של "דברים מוזרים", שהגיע ל-335 מיליון שעות צפייה בשבוע אחד.

הסדרה מתמקדת בבתה המתבגרת של המשפחה, וונסדיי (אותה משחקת ג'נה אורטגה), ובהגעתה לפנימייה "אקדמיית נוורמור" לאחר שסולקה ממספר בתי ספר. בפנימייה לומדים אאוטסיידרים, דחויים וחריגים שלהם יכולות על-טבעיות, והם משתייכים לזנים שונים כגון ערפדים, אנשי זאב, סירנות וגורגונים (יצורים מיתולוגיים עם שיער עשוי נחשים, דומים למדוזה). לאורך שהותה שם, נחושה וונסדיי לפתור תעלומה על סדרת מעשי רצח אכזריים, וכן מגלה שיש בפנימייה, המקום שבו נפגשו הוריה לראשונה, סודות אפלים על עבר משפחתה.

תחילה לא תכננתי לראות את הסדרה, אך כשראיתי אותה מככבת בראש רשימת הסדרות הנצפות בנטפליקס בארץ במשך זמן רב, ולאחר צפייה בטריילרים ובסצנת הריקוד הבלתי נשכחת, ידעתי בבירור שאהנה מהצפייה, אפילו שלא צפיתי באף גרסה של "משפחת אדמס". כבר מהפרק הראשון ראיתי שהסדרה מעניינת, ולאורך הצפייה נוכחתי לראות שעלילתה אמנם אינה עוצרת נשימה, אך היא מותחת ובנויה טוב. כמו כן, האנימציות הממוחשבות המושקעות תורמות לכך רבות, בין היתר בשל דמותו של "דבר", כף היד שהופיעה כבר בקריקטורות הראשונות של "משפחת אדמס" בשנות השלושים של המאה ה-20.

בנוסף, השחקנית הראשית מבצעת עבודה מדהימה בגילום דמותה של וונסדיי. אורטגה משחקת את הדמות בצורה מעולה ומשכנעת, שמראה כי היא ראויה להיחשב לאחת השחקניות הצעירות המבטיחות ביותר בהוליווד. כישוריה מרשימים אפילו יותר לאור העובדה שבנתה בעצמה את הכוריאוגרפיה של סצנת הריקוד, על אף שאין לה רקע מקצועי בתחום. שני לילות לפני הצילומים נזכרה אורטגה שהבטיחה לתכנן את אותו הריקוד, ובאמצעות חיבור תנועות מקליפים שונים יצרה את הסצנה הויראלית המעולה.

מלבד וונסדיי, ישנן דמויות אחרות בסדרה שהתחברתי אליהן בקלות, כמו דמותה הצבעונית של איניד סינקלייר (אמה מאיירס), שותפתה לחדר של וונסדיי והיפוכה המוחלט. עם זאת, אני סבורה שישנן דמויות שניתן היה לפתח יותר. נקודה זו מובילה אותי אל חיסרון מרכזי בסדרה, שהוא משולש האהבה הבלתי נחוץ שמתחיל בשלב מוקדם יחסית שלה.

מדובר בחיבה בלתי סבירה שמפתחים שני נערים, טיילר גלפין (האנטר דוהאן) וזוויר ת'ורפ (פרסי היינס וייט) כלפי דמותה הקשוחה והאדישה של וונסדיי. כאשר דיבר אחד מהם על ה"סימנים" ששלחה אליו, החלטתי באופן סופי שקו עלילה מסוג זה מיותר לחלוטין בסדרה שבה מושא האהבה הינו דמות קרה שלא מפגינה חיבה כמעט אף פעם. במקום זאת, ניתן היה להשקיע את זמן המסך בפיתוח דמויותיהם של טיילר וזוויר, או אפילו לבנות עבור וונסדיי מערכת יחסים רומנטית שיש יותר סיכויים שתחזיק לאורך זמן.

עם זאת, ישנם קשרים מעניינים שהסדרה עוסקת בהם, כגון יחסיה של וונסדיי עם אמה מורטישה (קתרין זיטה ג'ונס) ועם איניד. שני הקשרים, בעיקר השני מביניהם, בנויים טוב ומשתנים באופן הדרגתי לאורך העלילה. לפי דעתי, אלו סייעו לפיתוח דמותה הרבה יותר ממשולש האהבה. דווקא קשרה האפלטוני עם איניד החברותית השפיע על וונסדיי, ובצפייה בסדרה, היה מעניין בהרבה מקשרה עם כל אחד מהנערים שאהבו אותה.

באופן כללי, נהניתי מאוד מהצפייה בסדרה. על אף שעלילתה לא מתעלה מעל הציפיות, היא מושקעת ובנויה בצורה טובה. דמותה של וונסדיי חכמה ומצחיקה, וכן מגולמת על ידי אורטגה בצורה כובשת ויוצאת מן הכלל. כאמור, משולש האהבה בסדרה היה מיותר ואפילו מעיק לעתים, אך קשריה של וונסדיי עם דמויות אחרות היו מעניינים ותרמו לפיתוח דמותה. אפילו שעוד לא הוכרז באופן רשמי על עונה שנייה, סביר להניח שבעקבות הצלחת הסדרה תהיה כזו. אני ממליצה על צפייה בסדרה זו ומצפה לעונות הבאות.