ממש לא מזמן, ביום חמישי ה-22 באפריל, ציינו את יום כדור הארץ השניים עשר במספר. היום הוכרז ב-2009 על ידי האו"ם כיום בינלאומי, ומציין מודעות להגנת הסביבה של כדור הארץ. הכותרת שנבחרה לכתבה הזו רוצה להבהיר את החשיבות של מציאת דרכים למנוע את שריפת כדור הארץ, ביתנו. הנה מידע חשוב ורלוונטי שיכול לעזור לכם לעזור לכדור הארץ. - שירז אביסדיד י"ב 3
בשנים האחרונות גוברת אצל בני אדם וממשלות המודעות כי אנחנו, וסגנון אורח החיים שלנו, הוא הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית, ושאם לא נעשה משהו בקרוב, הבית שלנו יהרס ואיתו גם אנחנו. לאנשים רבים קושי רב בהפנמת העובדה שהתחממות גלובלית הינה בעיה ממשית ועכשווית, שפוגשת כל אחד מאיתנו. ההשלכות של התחממות גלובלית על הטבע, המערכת האקולוגית והאדם הן מרחיקות לכת. עלייה בתדירות ובעוצמה של גלי חום קטלניים, שינויים נרחבים בפיזור המשקעים, אירועי אקלים קיצוניים ו"אסונות טבע", התמוססות הקרחונים, אשר תוביל לעלייה ודאית ודרמטית של מפלס הים, שיציף ערים שבהן מתגוררים מאות מיליוני בני אדם. גם ליצורים ימיים נשקפת פגיעה חמורה עקב עלייה בחומציות המים ושינויים במליחות ובטמפרטורה של מי האוקיינוסים.
בישראל למשל, נרשמו במהלך העשור האחרון אירועים אקלימיים חריגים, בעקבות התחממות גלובלית, אשר לא תועדו בעבר מאז תחילת המדידות, במאה ה-19: בשנת 1998 נרשם הקיץ החם ביותר. בשנת 2000 נרשם השלג הכבד ביותר בנגב וגם חודש יולי החם ביותר (בירושלים עד º41). בשנים 2006-2004: חודש מרץ יבש עד כדי 10% מהממוצע הרב שנתי. בארבע השנים האחרונות עלתה ההסתברות לימים חמים מאוד(מעל º35). הירידה בכמות המשקעים בצפון, השינויים בעיתוי ירידת הגשמים, הירידה במספר ימי הגשם, העלייה במספר סופות הגשם וכן מספר הימים החמים בקיץ אשר הולך וגדל, כל אלה מצביעים על תנודה אקלימית בלתי מוכרת.
אז אחרי כל הנתונים המפחידים והמאוד אמיתיים האלה, השאלה שעולה היא איך אפשר להפחית את הנזק שאנחנו גורמים? התשובה פשוטה. ככל שאנחנו יכולים להזיק, כך ביכולתנו לעשות טוב ולשפר לו במעט את המצב. גם אם אנחנו מרגישים קטנים לעומת הבעיה, ככל שיותר אנשים יצטרפו למאבק, כך הכוח הקולקטיבי יגדל.
הצעד המשמעותי הראשון, לטובת כדור הארץ וכנגד התחממות גלובלית, הוא לשנות את סגנון החיים, להפחית למינימום את השימושים התורמים לפליטת הפחמן, לנטוע עצים ולתמוך בפרויקטים שמעודדים דאגה לאיכות הסביבה והפחתת גזי חממה. להלן כמה נקודות ועצות:
לחסוך אנרגיה – אפשר לחסוך בבית ובעבודה חשמל רב על ידי כיבוי כל האורות בסוף היום, קנייה ושימוש במכשירי חשמל חסכוניים, ייבוש כביסה בשמש, שימוש בתאורת השמש ועוד. למחזר, לעשות שימוש חוזר ולקנות רק מה שצריך – כל אלה מסייעים בהפחתת הפסולת וחוסכים אנרגיה.
להשאיר את האוטו בבית – לבדוק אופציות חסכוניות יותר כגון תחבורה ציבורית, נסיעה משותפת עם חברים לעבודה, אופניים.
לנטוע עצים – נטיעת עצים מחזקת את הטון האקולוגי המאזן, אל מול המגמות המתמשכות של הפיתוח על כל מה שמשתמע מכך, בנייה, תשתיות, תעשייה וכדומה. כל עץ משתמש ב-0.7 טון פחמן בימי חייו שזה הפחתה של כשלושת רבעי טון פחמן שנפלט לאטמוספרה.
לדבר על זה, ולהצביע למפלגות ירוקות – רק בחודש ספטמבר האחרון התקיימו הפגנות מתוזמנות ברחבי העולם, שבהן השתתפו יותר מ-4 מיליון איש במטרה ללחוץ על מנהיגים וממשלות להתייחס במלוא הרצינות למשבר האקלים. העברת המחאה לשדה הפוליטי היא הכרח. אף שישנם דברים שכל אחד יכול לעשות ביומיום כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית האישית שלו, הכוח המשמעותי נמצא בידי הממשלות והמנהיגים - ועליהם להוביל את השינוי הגדול בכלכלה וברגולציה. תמיכה במפלגות ובפוליטיקאים המצהירים שהנושא הסביבתי הוא בעדיפות עליונה עבורם, וכן מעקב צמוד אחר העשייה הפוליטית בתחום, יכולים לחולל שינוי אמיתי בשטח.
לעבור לאנרגיות מתחדשות – ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש ורוח, עדיף על ייצור חשמל מדלקים מאובנים. כי גם אם שימוש בגז טבעי במקום בפחם או בסולר לייצור חשמל מפחית את הזיהום, עדיין הפקת הגז והשריפה שלו גורמים לפליטות רבות של גזי חממה.
לצמצם את צריכת הבשר – אם נחליט לוותר על ארוחה בשרית אחת בשבוע, נוכל להפחית עד 50% מהפליטות לארוחה, שהם כ-7 ק"ג לארוחה עם בשר בקר וכ-2 ק"ג לארוחה עם עוף, ובהנחה שנפחית ארוחה בשרית אחת בכל שבוע נוכל להפחית כ-3.3% מהפליטות בשנה. במקרה זה נמנע גם את סבלם של בעלי החיים.
הפתרונות שהוצגו למעלה, הינם צעדים קטנים אך בעלי משמעות, שיכולים להביא לשינוי ויעזרו לנו למנוע את ההרג של כדור הארץ. הסוד הוא התמדה – ברגע שתתחילו בהרגל כלשהו, ותציבו לעצמכם יעד, ותעשו אותו באופן קבוע, חייכם ישתפרו ותצליחו להציל את ביתכם -כדור הארץ- מין האש.