אזהרת מסע: המדיניות הרפה נגד אנטישמיות ברחבי אירופה

ההתפרעויות הקשות נגד אוהדי מכבי ת"א באמסטרדם הן רק חלק ממגמה מדאיגה ששוטפת את אירופה. מדינות רבות מדווחות על תקריות של אלימות פיזית, הטרדות ואפליה נגד יהודים וישראלים – שהתגברו במיוחד מאז מתקפת 7 באוקטובר.

העלייה באירועי אנטישמיות באירופה בשנת 2024 הגיעה לרף חדש שטרם נראה בשנים האחרונות. המגמה המטרידה, שהוחרפה על רקע המלחמה בישראל, באה לידי ביטוי בצורות שונות – החל מאלימות פיזית ועד אפליה ממסדית, כשההבדלים במדיניות האכיפה בין המדינות הובילו לפערים משמעותיים באופן הטיפול באירועים אנטישמיים.

על פי נתוני הסוכנות לזכויות יסוד של האיחוד האירופי (FRA), כמעט 96% מיהודי אירופה נתקלו באנטישמיות בצורה כלשהי. מנתוני ההסתדרות הציונית העולמית עולה שישנה עלייה של מעל ל-400% באירועי האנטישמיות ברחבי העולם לאחר 7 באוקטובר 2023. העלייה מתווספת לעלייה הקבועה שחלה כל שנה בעשור האחרון, ומציגה שיא חדש באנטישמיות בעשורים האחרונים.

בריטניה למשל היא דוגמה קיצונית למצב, עם עלייה של 581% באירועים אנטישמיים לאחר 7 באוקטובר. ארגון ה-CST האחראי על אבטחת קהילות, דיווח בפברואר 2024 על יותר מ-4,000 אירועים, כמעט פי שניים מהשיא הקודם שנקבע ב-2021 לאחר אירועי מבצע שומר החומות.

גם צרפת היא אחת מהמדינות עם השינוי המשמעותי ביותר מאז פרוץ המלחמה. ב-2024 בוצע בפריז פיגוע דקירה נגד גבר יהודי, ושישה בני נוער יהודים הותקפו ליד בית קולנוע. באירוע מטריד אחר בקרטיי, שוטרים הסירו בכוח את הפאה של אישה יהודייה אורתודוקסית. אנדרטת השואה בפריז הושחתה בטביעות ידיים אדומות, ויותר מ-80 מצבות יהודיות בדורדון הושחתו בתכתובות אנטישמיות. כמו כן, בית כנסת במרסיי הושחת בגרפיטי שנאה.

בשבדיה נתקלו עסקים בבעלות יהודית ובתי כנסת בוונדליזם, ויהודים במאלמו דיווחו על הטרדות גוברות. תעשיית הבידור נקלעה למחלוקת כאשר אנשי מקצוע קראו לאסור על ישראל להשתתף באירוויזיון. הפגנות אנטי-ישראליות חצו לעיתים קרובות את הקו והפכו לאנטישמיות גלויה שהתגלגלה לאירועים פיזיים כאשר אוהדים ישראלים הגיעו לאירוויזיון במאלמו.

גם באירלנד המצב לא פשוט. אתמול הותקף יהודי שנכנס לבר. האירוע מצטרף להפגנות ואירועי תעמולה רבים באירלנד בשנה החולפת, ובכלל ישנו המקרה שבו הנבחרת האירית סירבה ללחוץ ידיים לנבחרת הנשים של ישראל בכדורסל במוקדמות אליפות אירופה והקריאות לחרם על ישראל, כאשר חנויות מציגות שלטים שלפיהם הן לא מוכרות תוצרת ישראלית. 

בגרמניה הותקף בית כנסת בבקבוק תבערה, והפגנות פרו-חמאס מחוץ לבתי כנסת כללו קריאות אלימות נגד יהודים. האנדרטה היהודית בבבנהאוזן הושחתה, וכך גם אבני זיכרון לשואה, מה שמסמן דפוס מטריד של התקפות הן על החיים היהודיים העכשוויים והן על הזיכרון ההיסטורי. עם זאת, הטיפול של הרשויות והיד הקשה שמשליטה המדינה מרתיעים את המפגינים. כך למשל הביטוי "מהנהר עד לים, פלסטין תהיה חופשית" נאסר לשימוש וצעירה נעצרה ונקנסה בגללו.

המדיניות הרפה של הולנד בהקשר הפוגרום בליל המשחק נגד אייאקס:

בנובמבר 2023 הוצג בכנסת מסמך שמציג את העלייה הדרמטית באירועים אנטישמיים בהולנד, זירת האירועים החמורים מסוף השבוע האחרון, אז הותקפו אוהדי מכבי תל אביב בסיום המשחק מול איאקס. המסמך הציג עלייה של 813% אחוזים באירועי האנטישמיות בהשוואה לשנה החולפת – תוצאה ישירה של מדיניות רופפת ותגובה בלתי מספקת מצד הרשויות.

בחודשים האחרונים תועדו שורה של אירועים חמורים בהולנד: השלכת חפץ בוער על שגרירות ישראל בהאג, תקיפת רב אורתודוקסי במרכז קניות באוטרכט והטרדה של אזרחים ישראלים בנמל התעופה סכיפהול. במארס הותקפה והוטרדה יהודייה בביתה על ידי שלוש נשים, בגלל השירות של בתה בצה"ל. פרטיה האישיים הופצו בשכונה, אך התגובה המשפטית הייתה רפה. אתר ההנצחה במחנה הריכוז וסטרבורק ובית הכנסת במידלבורג חוללו. הפרעות באמסטרדם הן נקודת שבר, המחייבת את ממשלת הולנד לבחינה מחודשת של ההתמודדות עם תופעת האנטישמיות.

בתמונה: הפגנה אנטי ישראלית באמסטרדם בחודש מרץ

מדאיגה במיוחד התגובה של המוסדות האקדמיים. האקדמיה המלכותית והאוניברסיטה ברוטרדם ניתקו קשרים עם מוסדות ישראליים, לטענתם, מתוקף של "דאגה לזכויות אדם". שיעורים בנושא השואה בוטלו באוניברסיטאות הולנדיות. כשמוסדות אקדמיים נכנעים ללחץ אנטי-ישראלי, הם מספקים לגיטימציה להתנהגות אנטישמית. 

הגישות השונות לאכיפה, ספירת האירועים האנטישמיים וסיווגם הופכים את ההשוואה הסטטיסטית הישירה למאתגרת. בעוד מדינות כמו בריטניה וגרמניה מנהלות מאגרי מידע מפורטים ומסגרות משפטיות ספציפיות לטיפול באנטישמיות, מדינות אחרות חסרות מנגנוני דיווח סטנדרטיים או מציבות ספי כניסה שונים למה שמהווה עבירה הניתנת להעמדה לדין. לעיתים הדיווחים מבוצעים על ידי הקהילות והשליחים, ורוב המקרים אינם מדווחים כלל.

ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, אומרת  ש"העלייה החדה במקרי האנטישמיות מחייבת אותנו לפעול בשני מישורים מקבילים: חינוך ואכיפה. חשוב להבין שאנטישמיות אינה 'בעיה יהודית' אלא סימפטום של קיצוניות וחוסר סובלנות בחברה כולה. במקביל, אנו קוראים לרשויות האכיפה בכל מדינות אירופה לאמץ מדיניות אחידה ונוקשה יותר כלפי גילויי אנטישמיות".

דברי סיום:

המטה לביטחון לאומי עדכן אמש שגופי הביטחון מעריכים שתם גל האלימות באמסטרדם, ולכן "אין מניעה לישראלים להסתובב בעיר". עם זאת, במל"ל הדגישו שעל הולנד חלה אזהרת מסע ברמה 2 ולכן "מומלץ לנקוט אמצעי זהירות מוגברים".

במהלך הלילה שבו הותקפו האוהדים עצרה משטרת אמסטרדם 62 איש. אבל נכון לאתמול נותרו במעצר רק ארבעה, ובהם צעיר בן 26 שנעצר יום לאחר הפרעות לאחר שזוהה במצלמות האבטחה. התובעים באמסטרדם הטילו קנסות בגין הפרת הסדר הציבורי על 40 מהפורעים, מתוכם עשרה חשודים בעבירות שונות, כולל ונדליזם. התביעה עדיין בודקת את החשד שהפרעות היו מאורגנות מראש. "מצפים לעוד מעצרים", אמרו התובעים.

אלא שחירט וילדרס, ראש המפלגה הגדולה בהולנד, שאף נפגש עם שר החוץ גדעון סער שטס להולנד בסוף השבוע, טוען בהסתמך על דיווח מקומי שכלל העצורים נעצרו בזמן המשחק או לפניו – ולא בפרעות שאחריו. "אף מעצר בליל חמישי, בזמן ציד היהודים?" כתב וילדרס ברשתות החברתיות לאחר פרסום הדיווח. לאחר מכן טען שהמשטרה אישרה בפניו שכל העצורים נעצרו בזמן המשחק או לפניו. "לא נעצר אף אחד מאלה שהשתתפו בפוגרום", כתב.