מה שקרה אחרי המוות השחור

בכתבה זו אסקור את המוות השחור, התהלכים האפידמיולוגיים וההיסטוריים שקשורים במגפה, ואפילוג המגפה בתחומים שונים בין היתר מבחינת האוכלוסייה היהודית, קרי – כיצד המגפה השפיעה על יצירת קהילת יהודי אשכנז.

המגפה השחורה הייתה מגפה שהתפשטה ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה בכמה גלים במשך כארבע שנים, משנת 1347 עד 1351 וגרמה למוות רב (בין 75 ל200 מיליון בני אדם שנהרגו). מכאן מגיע שמה - "המוות השחור". משערים שהמגפה גרמה למותם של 60% מאוכלוסיית אירופה ושל 35 מיליון מתושבי סין, מספרים עצומים.

האפידמיולוגיה של המגפה, כלומר כיצד התחילה, אינה חד משמעית. ההשערה היא שהמגפה התחילה בערבות מונגוליה, משם התפשטה דרומה לסין והגיעה גם מערבה דרך שושלת החאנים של אורדת הזהב למזרח התיכון ולהודו. על מנת להסביר כיצד התפשטה המגפה ברחבי אירופה צריך להבין 2 דברים. הראשון הוא שבאותה תקופה, המונגולים היו אימפריה עצומה שהשתרעה על שטחים רבים באסיה וגבלה באירופה. השני הוא שבאותם שנים הייתה ממלכת סחר איטלקית בשם ג'נובה, שהייתה עשירה מאוד ושלטה בשטחים גם מחוץ לאיטליה. ג'נובה הייתה לאחת מארצות המסחר העשירות ביותר באירופה ורבים קנו מהם את סחורותיהם.

מידע זה חשוב להבנת העניין מכיוון שהמגפה פרצה באירופה בעקבות מלחמה בין המונגולים לממלכת ג'נובה. במסגרת המלחמה, המונגולים הטילו מצור על העיר קאפה שבחצי האי קרים ונשלטה על ידי ג'נובה, אך הם לא הצליחו לשבור את המצור ולכבוש את העיר, בין היתר בעקבות מחלה שהתחילה להתפשט בחייליהם. לכן הם החליטו להשתמש בלוחמה ביולוגית ולזרוק את הגופות של החיילים החולים שמתו לתוך העיר הנצורה, על מנת להביא להתפשטות המחלה בעיר ולהכניע אותה בקלות. אומנם המצור לא צלח, אך אוניות שיצאו מקאפה הפיצו את המגפה בכל נמל איתו סחרה ממלכת ג'נובה. בכך, התפשטה המגפה בזמן קצר מאוד בכל רחבי אירופה, מהנמלים אל תוך המדינות. ישנה גם השערה נוספת שחולדות שהגיעו עם החיילים המונגולים הם אלה שהעבירו את המחלה, משום שהוכח שהווירוס יכול להתקיים בחולדות.

השימוש של המונגולים בלוחמה ביולוגית היה אחד מהשימושים הראשונים בהיסטוריה בסוג לוחמה זה, ובהמשך ההיסטוריה נראה שימושים נוספים בסוג לוחמה זו הכוללת הפצת מחלות בקרב האויב. כמו כן, דוגמה זו של לוחמה ביולוגית גם ממחישה את הסכנות שבה – על אף שהמונגולים שאפו שהמגפה תפגע בקאפה ותכניע אותה, בסופו של דבר התוצאה הייתה קטלנית שהרי הם גרמו להפצה של המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה של האנושות. באופן כללי, מרבית ההיסטוריונים מסכימים על כך שלאחר אירוע ההדבקה בקאפה, האחראיים העיקריים להעברת המחלה היו פרעושים שנשאו את המחלה והפיצו אותה בכל מקום אליו הגיעו (כמובן בנוסף להדבקה בין בני אדם).

עניין נוסף הוא כיצד בני אותם שנים תפסו את המחלה. כאמור הרפואה באותם שנים הייתה לא מתקדמת והסתמכה בעיקרה על אסטרולוגיה, כישוף וקסמים. הסברה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת פריז הייתה שהגורם למגפה היא "ההתחברות המשולשת של שבתאי, צדק ומאדים במעלה ה-40 של מזל דלי שהתחוללה ב20.3.1345". על אף הרפואה הכושלת הציבור הבין שהמחלה מידבקת מאוד, וננקטו צעדים רבים למנוע הדבקה. האפיפיור קלמנס השישי אסר על עריכת צעדות כפרה מחשש להדבקה והרשויות המקומיות הוציאו צווי תברואה שכללו שריפת בגדים, איסור לעבור מעיר לעיר והמלצה להסתגר בבתים.

כמו כן, על מנת למנוע הפצה נרחבת של המגפה בנמלים, כל כלי שיט שרצה לעגון היה צריך לחכות מחוץ לנמל במשך 40 יום (תקופת הדגירה של המחלה). במידה ולאחר 40 יום לא היו מקרי הדבקה או מוות, כלי השיט הניף דגל צהוב שמשמעו שאין בעיה עם הצוות ולאחר מכן רופא היה עולה לכלי השיט לאשר את הממצאים. בנוסף לכך, כלי השיט נדרש להציג תעודה שמאשרת שבנמל שממנו הגיע לא הייתה התפרצות של המחלה.

מבחינת האפילוג של המגפה, לצעד זה יש השפעה לימינו משום שהדגל הצהוב ותעודת הבריאות עדיין מחייבים כל ספינה עוגנת (כיום שולחים את התעודה ברדיו טרם העגינה). כמו כן המילה quarantine שכולנו זוכרים מתקופת הקורונה, מגיעה מהפירוש האיטלקי ל "Quaranta giorni" שפירושה 40 יום, ומקורה ב-40 הימים שנאלצו ספינות לחכות במוות השחור.

הכנסייה הקתולית ששלטה באותם שנים באירופה האמינה שהמגפה היא עונש מהאל על חטאי האנושות, והמליצה על תפילות ונדרים כדרך להתמודדות עם המגפה. רבים התפללו למרים הבתולה שתבקש רחמים עבור החולים מבנה ישו, משום שנחשבה למצילת מאמיניה. כמו כן, באופן חסר תקדים, הכנסייה אפשרה לקיים את סקרמנט הווידוי אחד עם השני בהיעדר כומר, ואפילו אפשרה לנשים לנהל את טקס ההתוודות. באופן כללי, הכנסייה נחלשה מאוד בתקופת המוות השחור, והיא גם נאלצה לשנות רבים מחוקיה. מבחינת האפילוג, ניתן לטעון שהמגפה גרמה באופן עקיף לרפורמציה שהתרחשה במאה ה16 וה17 וזאת משום שמאז המוות השחור, החלה תסיסה בקרב נוצרים רבים שהתחילו לבקר את הכנסייה על התנהלותה הכושלת בעת המגפה ובכלל.

תופעה מגונה שהתרחשה בתקופת המגפה השחורה היא עליה במקרי שנאת היהודים ורדיפתם ברחבי אירופה. אגדה אורבנית רווחת מספרת שבמהלך המגפה, ליהודים היו הרגלי היגיינה טובים יותר מהנוצרים עקב קיום מנהגי נטילת הידיים והטבילה, ולכן במגיפה נספו פחות יהודים מנוצרים. בקרב הנוצרים נפוצה עלילת הרעלת הבארות, אשר לפיה היהודים הרעילו את הבערות ובכך גרמו לפרוץ המגפה. יהודים בשוויץ, בגרמניה ובצרפת נרדפו בעקבותיה ואף נשרפו למוות. אף על פי שהאפיפיור ושליט ספרד יצאו להגנת היהודים, זה לא היה מספיק והיהודים החליטו להגר לפולין מכמה סיבות. הסיבה הראשונה להגירה לפולין הייתה שלטונו הרחמני של קז'מייז' הגדול שקיבל לשטחי פולין את היהודים, העניק להם הגנה מפוגרומים ואפשר להם אוטונומיה שכללה חופש דת, מה שהוביל לשגשוג כלכלי שטרם נראה באירופה. בנוסף, פולין הייתה המדינה היחידה באירופה שלא נפגעה כמעט בכלל מהמגפה השחורה, ולכן התושבים בה לא ראו ביהודים כמרעילי בארות אלא כידידים שעוזרים לכלכלת פולין.

הגירה זו של יהודים לפולין והקמת הרובע היהודי בו הייתה להם אוטונומיה, גרמה ליצירתה של יהדות אשכנז מאחר שהיהודים שהיגרו בתקופת המגפה נשארו בפולין גם לדורות הבאים - כי היא היוותה גן עדן ליהודים והעניקה להם הגנה שלא הייתה בשום מדינה אירופאית אחרת. בכך, המגפה גרמה לתוצאה לא צפויה לטובת היהודים שהיגרו לפולין. אלא שמאות שנים לאחר מכן, יתגלה שהקמת קהילת אשכנז וההסתמכות על השלטונות הפולנים תתגלה כהחלטה שגויה, משום שפולין נכבשה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה ובשטחי הכיבוש היהודים נחשפו מחדש למקרי האנטישמיות.