יום איכות הסביבה העולמי - מיגור השימוש בפלסטיק ובמוצרים חד-פעמיים

יום איכות הסביבה העולמי מצויין בכל שנה ב-5 ביוני, על ידי המדינות החברות באו"ם, להעלאת המודעות לאיכות הסביבה. יום זה הוכרז על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-1972 וצוין לראשונה ב-1974. במהלך היום נערכים מפגשים וכנסים לחינוך ולמודעות בנושא, הכוללים דרכי טיפול בבעיות סביבתיות ודרכים למניעתן.

מטרת יום זה היא להעלות את המודעות לנושאים הקשורים באיכות הסביבה, לקדם שינוי עמדות בנושאים של איכות הסביבה ולהגביר את שיתוף הפעולה בין כל המדינות, כדי שאנשים ייהנו בעתיד מעולם משגשג ובטוח.

בעשור האחרון המודעות לאיכות הסביבה ולחשיבות של הפחתת השימוש בפלסטיק ומיחזורו נמצאת בעלייה מתמדת. הפלסטיק החד-פעמי הוא אחד מאויבי הסביבה המסוכנים ביותר, הגורמים לנזק ניכר לסביבה. ראשית, מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נרכשים בכמויות גדולות ומגדילים את כמויות הפסולת, שכן לרוב הם מושלכים לאחר שימוש יחיד, לאחר זמן קצר. שנית, פלסטיק גורם לנזקים חמורים לסביבה שכן הוא מתכלה באיטיות וממשיך להתקיים גם שנים רבות אחרי שהפך לפסולת. הפלסטיק גורם לנזק כשהוא מוטמן, בזיהום הקרקע או מי התהום, ועוד יותר כאשר הוא מושלך בסביבה ומצטבר מבלי להתכלות, מזיק לחי ולצומח, פוגע בתשתיות ביוב וניקוז, באסטטיות, בנוף ועלול לגרום לזיהום אוויר ופליטת גזי חממה עקב שריפה לא מבוקרת.

בישראל נצרכות כמויות הולכות וגדלות של כלים חד-פעמיים. בשנת 2020 נצרכו כ-11 מיליארד פריטים של כלים חד-פעמיים מפלסטיק - כ-1,200 פריטים לאדם בשנה, פי חמישה מהממוצע האירופאי. בישראל מיוצרות 900,000 טונות פסולת פלסטיק בשנה, ו-7% מהן הם כלים חד-פעמיים, הממלאים 19% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים.

פגיעת הפלסטיק בימים ובאוקיינוסים קשה במיוחד, שכן פסולת הפלסטיק נסחפת בקלות ומצטברת במים, ופוגעת בבעלי החיים הימיים ובשרשרת המזון. הפלסטיק בימים ובאוקיינוסים מתפרק לחתיכות המכונות מיקרו-פלסטיק, הנבלעות על ידי הפלנקטון (הפלנקטון מהווים את הבסיס הרחב מאוד של מארג המזון הימי), וכך נכנסות לשרשרת המזון ולבסוף לגופינו. בכל שנה דולפים לאוקיינוסים יותר מ-8 מיליון טונות של פלסטיק, והנזק לסביבה הימית מוערך בכ-8 מיליארד דולר בשנה.

אמנת ברצלונה להגנת הים התיכון מפני זיהום, אותה אשררה ישראל, משמשת אמצעי למעקב ופיקוח שוטפים על מצב הים התיכון, זיהוי בעיות סביבתיות קיימות ומקורן. האמנה מחייבת את המדינות החברות בה לנקוט בכל האמצעים הדרושים בכדי לצמצם את זיהום הים ולהגן על הסביבה הימית. עפ"י האמנה, פלסטיק נחשב לפסולת ימית הגורמת לזיהום בחופים.

בישראל, הרשויות המקומיות שבאחריותן הים והחופים, התחייבו לפעול יחד כדי להבטיח שכל אדם יוכל ליהנות מסביבה חופית נקייה. במחקר שנעשה בחופי ישראל, נמצא כי עיקר הזיהום בחופים נובע מפסולת פלסטיק, כשחלק משמעותי ממנה הם כלי פלסטיק חד-פעמיים. למרות מחויבות המדינה לאמנה, יכולת הפיקוח של הרשויות, בעיקר בחופים הפתוחים, מוגבלת ומצריכה הסדרה רחבה יותר בתחום הפלסטיק החד-פעמי.

בשנת 2019, האיחוד האירופי אימץ דירקטיבה נרחבת המשלבת צעדי מדיניות שונים במטרה להפחית את ההשפעה הסביבתית של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. בנוסף, נחתמו בשנים האחרונות במסגרת האו"ם וה-OECD אמנות שונות לצמצום הזיהום שנגרם משימוש בפלסטיק. קיימים מגוון כלי מדיניות להתמודדות עם פסולת, ובפרט עם פלסטיק חד-פעמי. מטרתם היא להביא להפחתה במקור של ייצור הפסולת ועידוד טיפול "ידידותי לסביבה" בפסולת הנוצרת (לדוגמה, עידוד מחזור על פני הטמנה). בין היתר, קיימים איסורי ייצור, ייבוא, שימוש או שיווק מוצרי פלסטיק חד-פעמי, הטלת מיסים ועוד. בנוסף, קיימות יוזמות וולונטריות של גופים ממשלתיים, עמותות ועסקים פרטיים במטרה להתמודד עם השלכות הייצור והשימוש בפלסטיק החד-פעמי.

בישראל נדרש שילוב של מספר פעולות כדי להפחית את הפסולת בחופי ישראל ולהביא להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים, ובהן:

1. הסברה - פרסום בציבור והסברה ברורה על נזקי הפלסטיק לסביבה בכלל ולסביבה הימית בפרט, בייחוד עבור אלה שרגילים להשתמש בפלסטיק חד-פעמי.

2. חינוך - הטמעת שלוש הפעולות: הפחתה, שימוש חוזר ומחזור פסולת (3R's-Reduce, Reuse, Recycle), במערכת החינוך הפורמלי, בתנועות הנוער ובמסגרת השירות הצבאי והלאומי.

3. תעשייה - דרישה ממשלתית להפחתת אריזות הפלסטיק, בעיקר עבור מוצרי מזון, או ליצור אריזות שיכול להיות להן שימוש נוסף. לדוגמא: איסור על חלוקת שקיות חד-פעמיות בחינם. בנוסף, אכיפת אחריות יצרן מורחבת - מבוצע ע"י הוראות שמטרתן העיקרית היא עידוד ההפרדה במקור והמחזור של מכלי פלסטיק.

1. עסקים קטנים לאורך החוף - קיוסקים ומסעדות עשויים לסייע לשמור על סביבה נקייה ע"י הימנעות משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים, הצבת פחים וניקוי תמידי של השטח בסביבתם, מתן הנחה לאלה המביאים פסולת שנאספה בחוף או מביאים כלי אוכל רב פעמיים לשימוש עבור המזון והשתייה הנרכשים בהם.

1. הרשויות המקומיות - נדרשות לנהל טוב יותר את החופים שבאחריותן ע"י ניקוי יסודי יותר של חופיהן, השקעה בתשתיות הנדרשות לרבות יישום כלי מדיניות ואכיפה לצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים בחופים. זאת לדוגמא בוצע ע"י מספר רשויות מקומיות להן חוקי עזר האוסרים על הכנסת מוצרים חד-פעמיים לחופים.

לסיכום, תחום הסביבה הינו תחום חשוב ומשמעותי לכל האזרחים במדינה. לכן, ישנה חשיבות יתרה לאימוץ פעולות מחייבות למען הפחתת בעיית הזיהום הסביבתי הנובעת מהשימוש במוצרי הפלסטיק שהפכה למכת מדינה.