אין צורך להכיר לכם את גולדה מאיר, ראשת הממשלה היחידה בתולדות מדינת ישראל - אנו כולנו רואים ביום-יום את שמה ברחובות העיר, בבתי ספר ובמרכזים תרבותיים רבים, אך האם מרבית הציבור בארץ אכן יודע מה היה פועלה ואילו פעולות עשתה במהלך חייה? - מקס בושושה.
אציין שלוש נקודות בחייה של ראשת הממשלה לשעבר אשר לא כולם יודעים. זאת כדי לחדד לכם הקוראים על פועלה של הגברת גולדה מאיר.
טראומה שאולי הובילה להקדשת חיים שלמים
גולדה מאיר נולדה בשנת 1898 בעיר קייב למשפחה מאוד יהודית ומאוד ענייה כאשר חמשת הילדים שנולדו לפניה מתו בינקותם, וגולדה נותרה עם שתי אחיות. בהיותה רק כבת ארבע, מאיר עברה פוגרום נגד משפחות יהודיות באזור מגוריה. חוויות הפוגרום ותחושת הפחד ומפח הנפש שליוו אותה לא הרפו ממנה כל שנות חייה.
יש הרואים בפוגרום הזה כסיבה לכל פעולותיה הציוניות. היא חוותה כבר בגיל צעיר אירוע אנטישמי טראומטי שכנראה הוביל אותה להבנה שיהודים לא יכולים לחיות בגולה ושתמיד ירדפו וישנאו אותם וגם יפגעו בהם. סביב המחשבה הזאת כנראה גולדה תמיד פעלה - היא רצתה ליצור מקום בו היהודים יוכלו לחיות חיים שלווים יותר.
גולדה מאיר הקדישה את כל חייה להגשמת החזון הציוני גם לפני הקמת המדינה וגם כשמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בתור חברת כנסת ומאוחר יותר בתור ראשת ממשלה.
פעילות ציונית של גולדה מאיר בארצות הברית
גולדה מאיר היגרה עם ההורים שלה לארצות הברית בגיל צעיר ביותר. כבר כשסיימה את התיכון, מאיר גילתה עניין רב במפלגת "פועלי ציון" - מפלגה ציונית סוציאליסטית. היא הראתה כבר בגיל הזה תמיכה ברעיונות הציונים ותמיד שאפה לעלות לארץ. מעט מאוחר יותר, החלה להיכנס לפעילויות במסגרת המפלגה ואפילו ארגנה הפגנה אחת נגד פרעות פטליורה באוקראינה.
ב-1921 הפליגה גולדה ואחותה עם לארץ ישראל בספינה רעועה בשם "פוקהונטס". ההפלגה, שהייתה צפויה לארוך שבועיים, ארכה 44 ימים והייתה רצופת אסונות ואירועים מוזרים אחרים. במהלך ההפלגה הייתה שביתה של המלחים והתאבד רב החובל. הספינה בסופו של דבר הגיעה בנס לנמל יפו, אך למרות כל מאמצם הסבלים הערבים סירבו להוריד את העולים לחוף, והספינה המשיכה לנמל אלכסנדריה שבמצרים. משם הגיעה גולדה ושאר העולים ביולי 1921 ברכבת לתל אביב.
כשעלתה גולדה מאיר עלתה לארץ עברה לגור בתל אביב . מהר מאוד, כבר בשנותיה הראשונות הפכה לשליחה בארצות הברית ושם שימשה כמזכירת ארגון הנשים הציוני סוציאליסטי.
חוק ששינה את החיים בארץ
כאשר גולה מאיר הייתה שרת העבודה בממשלתו של דוד בן גוריון, היא הייתה חלק מהנחת התשתיות למשפט העבודה בישראל. להלן אציין חוק אחד שחוקק בתקופתה כשרת העבודה "חוק עבודת נשים";
״חוק עבודת נשים״ שחוקק בשנת 1954, הוא חוק שנועד לקבוע הוראות להגנת האישה העובדת, לרבות עובדת במשק בית פרטי, לצורך הבטחת זכויות נשים בעבודה, ובפרט זכויות נשים בהיריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות וכן נשים השוהות במקלט לנשים מוכות. חוק זה בא כדי לחדד את השוויון בין הגברים לנשים בעבודה ואוסר העבדה של נשים בתת-תנאים. החוק קובע מגבלות ואיסורים לתנאי העבדת נשים, הוא מגדיר גבולות ותנאים לעבודה בלילה, עוסק בזכות להיעדר מהעבודה והכי חשוב - החוק הזה הוא החוק שקבע את חופשת הלידה בחוק הישראלי.
לסיכום, גולדה מאיר היא דמות למופת בהיסטוריה הישראלית. אסיים עם ציטוט של גדולה מאיר:
"חזון העתיד שלי? – מדינה יהודית שבה המוני יהודים מכל פינות תבל מוסיפים להתיישב ולבנות; ישראל הקשורה במאמץ של שיתוף פעולה עם שכנותיה למען כל עמי האזור הזה; ישראל שתוסיף להיות דמוקרטיה פורחת וחברה העומדת על יסודות איתנים של צדק ושוויון חברתי...”